טראומה לאחר תאונת דרכים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, בעלי נידרס לפני כשנתיים בזמן שעמד על המידרכה. הוא סבל מחבלות רב מערכתיות שכללו גם פגיעת ראש. הוא אובחן עם Diffuse Axonal Injury ושהה כחודש ברמבם ווחודש בלוינשטיין. מאז השחרור הוא סובל מהתקפי זעם. כשהוא חוצה את הכביש הוא מצפה שהמכונית תעצור גם אם היא נוסעת במהירות. אם מצפצפים לו בזמן חצית הכביש הוא מתעצבן ומתחיל לצעוק על הנהג. הוא כל הזמן אומר שאם נהג מסוים יצא מהרכב לאחר שציפצף, בעלי פשוט יכה אותו. הוא פוחד שהוא ממש יפגע במשהו אם תינתן לו ההיזדמנות. גם בבית הוא צועק עלי ועל הילדים (4 ושנתים וחצי) לפעמים ללא סיבה, בעיקר כשהוא עייף. אני לא יכולה להמשיך בצורה כזאת, לפעמים אני ממש פוחדת. אני חושבת שאולי הוא צריך לדבר עם איש מקצוע אבל לא יודעת היכן להתחיל לחפש. אנו גרים באיזור חיפה ובעלי הוא אנגלי (הנהגים הרבה יותר מנומסים באנגליה....) כך שצריך משהו דובר אנגלית. מומחה לטראומה אולי? תודה
אולי העצבנות שלו נובעת מבעיה רפואית נוירולוגית ולכן הוא כועס יותר מהרגיל. לדעתי כדאי לפנות לרופא המטפל ולהציג בפניו את הבעיה. רצוי גם שילך לטיפול פסיכולוגי שיאפשר לו להתמודד עם הטראומה שעבר. יש בו כעסים רבים על מה שקרה, והוא מוציא אותם עליכם כי אתם הקרובים אליו.
יעל שלום ישנם שני כיווני טיפול מיידיים שכדאי לנקוט, ובהחלט יתכן ששניהם נכונים. האחד הוא תסמונת פוסט טראומתית. לפי התיאור שלך בעלך סובל מפוסט טראומה וצריך לטפל בזה. התקפי הזעם הם חלק מוכר אצל אנשים שסובלים מבעיה זו. יש אפשרות להשתמש בשיטת EMDR עליה תוכלי לקרוא בקישור שבהמשך, היא יעילה מואד לטיפול בטראומה. בארץ מפעילים אותה הרבה אנשי מקצוע אנגלוסקסיים, אמנם בעיקר מארה"ב אבל דוברי אנגלית, כך שאני לא רואה בעיה למצוא מטפל מתאים. הקישור למאמר הוא http://www.psychologia.co.il/emdr.htm והקישור למטפלים דרך עמותת EMDR הוא www.emdr.org.il עם זאת יש כיוון נוסף שחייבים לבדוק וזה האם אין פגיעה מוחית מסויימת שגורמת להתקפי הזעם. לעיתים מדובר על פגיעה שלא ניתן לזהות בצילומי ראש אלא רק ע"י מבחנים פסיכולוגיים ייעודיים שמאתרים את הליקוי. במידה וקיים נזק כזה הוא גורם לתגובות שלא היו נפוצות קודם לכן. יש מרכזים רבים שעורכים את המבדקים הללו וכדאי לברר מי מתמחה בכך באזורכם. מדובר על אבחון נוירופסיכולוגי וגם בבית לוינשטיין בו טופל יש מאבחנים כאלה. בברכה ד"ר אורן קפלן