משיכה

ד"ר קפלן שלום, יש לי שאלה שחשובה לי בנוגע למשיכה למטפל. האם המשיכה למטפל יכולה להיות ללא קשר להעברה אירוטית, האם זה לא יכול להיות בזכות המטפל עצמו: אשיותו, מראהו, עיניו החכמות והחמות. למה תמיד מקשרים זאת להשלכת דמות משמעותית או מחסור בחיי המטופל. אשמח לתשובה כי חשוב לי לדעת.

מתייחסים לכל הרגשות כאל שייכים ל"העברה" כי קשה מדי ל"תחום", ל"מקצוע" להתמודד עם האפשרות שבין שני אנשים קיימים רגשות אמיתיים שלא נובעים רק מ"העברה" אלא מעצם מי שהם. טוב, אני מניחה שרבים מאנשי המקצוע כן מכירים בכך, אבל נראה לי שחלקם נבהלים מהרעיון שהם עצמם חשופים, ויכולים בעצמם לחוש מגוון רגשות. אבל בעצם - כל ההפרדה בין רגש אמיתי שנובע מהאדם לרגש מלאכותי שנובע מהעברה נראית לי שגויה! הרי בכל סיטואציה בחיים יש מזיגה של השניים. בטיפול אולי המזיגה פשוט נוטה לכיוון של ההשלכות של המטופל. אבל אולי הנטייה לא כל כך חזקה... חוץ מזה אפשר לחשוב על זה שמשיכה ואהבה גם לא מתעוררות סתם. אולי תשומת הלב הקשובה, הקשר האינטימי, הזמן שאפשר לבלות ביחד רחוק מהעולם במעין "בועה", מעוררים רגשות מאד חזקים לכל מיני כיוונים. רגשות שלא היו יכולים להתעורר בסיטואציה אחרת עם אותו אדם. נראה לי שאת זה חשוב להבין.... שיש מידה של אשליה בתוך קשר טיפולי - ושצריך להכיר בכך שקשר כזה לא יכול להתקיים במציאות החיים בחוץ. לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה טוב ליצור כזה קשר חזק, כזאת תלות, אהבה, שינאה. אני באמת לא מצליחה לפצח את העניין ולהחליט לגבי תשובה. ? מישהו יכול להסביר לי ?

משפט אחד אני רוצה לומר לך: את פשוט חכמה

שלום הנחת היסוד של השאלה שלך היא שהעברה למטפל היא דבר לא אמיתי. למען האמת, אף אחד לא טוען שההעברה היא פיקציה. מדובר ברגשות אמיתיים שמתפתחים וקשורים בוודאי גם לאישיותו ולדמותו האמיתית של המטפל היושב בחדר. העברה היא תופעה כללית שקוראת גם מחוץ לחדר הטיפולים. האנשים בהם אנחנו מתאהבים אינם אקראיים. ההתאהבות קוראת בין היתר כי אותם אנשים מזכירים או מעוררים בנו רגש גם למשהו מוכר אחר. כל מצב בו קיימת העברה של רגשות וזכרונות ממצבים בעבר למצבים בהווה יכול להקרא העברה. בסיטואצית הטיפול התופעה מקבל דגש מיוחד כיוון שבחדר הטיפול מנסים לפתח מודעות ולהשתמש בתהליכים שקורים בחדר עם זכוכית מגדלת למען הטיפול. יתכן שחיבה או אפילו אהבה למורה, מרצה, בוס, חבר וכו' היתה מקבלת פחות דגש בהקשר אחר. ההתאהבות במטפל היא דרך אחת של העברה ואינה קוראת כמובן תמיד. יש מגוון רגשות והתייחסויות אל המטפל, לא כולן חיוביות אגב, שאפשר לייחס אותן להשלכות שמגיעות מהעבר. כל מצב של העברה משלב בתוכו מציאות של כאן ועכשיו יחד עם השלכות שמגיעות מהעבר. חשוב לנסות להבין את הדפוס בו נוצרות הרגשות הללו כיוון שהן יכולות לתת בסיס להבנה של דפוסי ההתקשרות של המטופל במקומות רבים אחרים בחייו. אי אפשר להתעלם, מן הסתם, מההיבט המאוד אמיתי וחוויתי שקורה בתוך המפגש הטיפולי. הקשר יכול להיות משהו משמעותי מאוד מבחינה רגשית וככזה הוא עשוי להעצים את התהליכים הנפשיים שקורים בטיפול. אמנם אהבה כמו בין בני זוג או בין חברים טובים לא ניתן למממש בתוך קשר בין מטפל למטופל מאחר והקשר איננו סימטרי, אבל אפשר ורצוי להכיר באופי הקשר וכיצד הרגשות הלללו משפיעים על הטיפול והחיים בכלל. בברכה ד"ר אורן קפלן