פחד ממוות!

שלום רב! הנני פונה לפורום הנ"ל לאור עיון רב שלי בכל הפורומים. לאור קריאתי בפורומים למיניהם נוכחתי לדעת כי בעיות האנשים במדינתנו רבות ומרובות, (לא שזה מנחם אותי). פנייתי לפורום הנ"ל היא על כי הנני בחורה משכילה, חיננית ואוהבת את החיים בת 29, אך בעלת מיגרעה אחת שנורא מציקה לי, לבעלי לעתיד, למשפחתי ולכל סובבי: אני מפחדת ממחלת הסרטן, אני מפחדת ממוות. כל פעם שיש לי דבר כלשהו, אם זה כאב, או כל תופעה גופנית שהיא שהולכת ופוחתת עם הזמן אני ישר משליכה כי זו מחלת הסרטן ולא כל דבר אחר. זאת אומרת שעבורי לא קיימת שום מחלה אחרת רק מחלת הסרטן. מה עוד שהפחד הנ"ל מפריע לי לאורך כל מהלך החיים ולנהלם על הצד הטוב ביותר. ישנן תוקפות שבהן אני כולי פורחת וזוהרת בעלת חיוכים רבים וישנן תקופות של "דאון" דרסטי. מה עושים? אני יודעת שהתשובות שאני אקבל הינן כי אפנה לטיפול פסיכולוגי למציאת פתרון הבעיה. אך איך עושים זאת מבלי שהדבר יוודע למשפחה כגון בעלי לעתיד, (משפחתי הקרובה מודעת לתופעת הפחד הזו שלי). נ.ב.: אבי נפטר לפני כ- 11 שנים ממחלת הסרטן שממנה הוא לא סבל הרבה מרגע ההתגלות. הפחד שלי ממוות וממחלת הסרטן אצלי כבר מגיל צעיר מאוד, עוד בתקופה שבה אבי חי. מ ה ע ו ש י ם ?

לפחדנית, פחד זה הרגש הכי טבעי בעולם. אם הוא לא היה קיים, לא היינו זהירים יותר. אני לא יודעת לגמרי אבל שמעתי שבעמותת ח.ס.ן יש אפשרות לעזור לאנשים שקרוביהם נפטרו. גם אימא שלי נפטרה. אשמח אם תשאירי לי הודעה בפורום. עדי

פחדנית, טוב שאזרת אומץ וכתבת לפורום... אני קצת חוששת שאאכזב אותך, אבל דוקא נראה לי שכדאי שתפני ליעוץ מקצועי. עברת טראומה לא קלה עם מותו של אביך, ואת סוחבת פחד עיקש כזה כבר תקופה די ארוכה. את עומדת להנשא בקרוב? מזל-טוב לך, אך כדאי שתדעי שזו תקופה לא קלה (להיות כלה) ולכן כדאי מאד לפנות לעזרה. (-:

שלום לך כדאי לעשות הפרדה בין פחד מציאותי שיש לו ביסוס במציאות לבין פחד שהופך למחשבות בלתי הגיוניות שלא מניחות לחיות בצורה סבירה ואיכותית. במקרה שלך יש כנראה את השניים שכן הפחד מהמחלה טבעי והוא גורם מוטיבציה להיבדק כל תקופה סבירה אצל רופא כפי שמומלץ ע"י הגורמים המוסמכים. אבל את גם סובלת מפחד שחורג מההגיון הסביר, ולפחד יש תכונה מיוחדת שהוא לא מבין את המילה "לא" או "אל". כלומר, זה לא עוזר שאומרים "אל תפחד". הפתרון הנכון הוא כפי שאכן חשבת להגיע לטיפול פסיכולוגי שיכול להיות ממוקד בבעיה עצמה ולא בהכרח חייב להיכנס לנבכי העבר על רקע מחלתו של אביך. חשוב להתייחס לזה מחד, ולעשות את ההפרדה הברורה בין מה שקרה לו ובין מצבך הרפואי שלך, מאידך. בייעוץ הפסיכולוגי צריך לבדוק האם הפחד הזה הוא הדבר היחידי שמטריד אותך, או שהוא חלק מסיפור רחב יותר. במידה ומדובר בדבר ממוקד ניתן להסתכל על הפחד ככל סוג אחר של פחדים "מוגזמים" ולכך יש פתרון פשוט יחסית באמצעות טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי ממוקד וקצר מועד. אבל כאמור, דרוש קודם כל אבחון נכון ע"י גורם מקצועי. לגבי האם לספר או לא, אני מציע לא להיות מוטרדת מזה בשלב הנוכחי. פני לייעוץ לפגישה אחת ותשמעי מה ניתן להציע לך. אינך חייבת לספר לאיש על הפגישה ולאחר מכן ניתן לחשוב עם הגורם המטפל כיצד לנהוג. בברכה ד"ר אורן קפלן