עשיית צרכים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אחייני בן ה-4.5 עושה צואה בתחתונים בערך מאז שהוא נגמל, אחותי דיברה עם פסיכולוגים והם אמרו לה להתעלם מזה ורק לעודד את הפעמים שהוא עושה בשירותים. אחותי ניסתה ליצור לו סדר יום קבוע שלפני המקלחת הוא מתיישב לעשות, לפעמים זה מצליח ולפעמים לא. אחרי שהוא עושה בתחתונים, הוא בכלל לא אומר ויכול להישאר ככה שעות, הוא יודע שלא אוהבים את זה , אז הוא לא מרשה להוריד לו את התחתונים וכשמכריחים אותו להתפשט הוא מחביא אותם. כמעט כל יום הוא עושה בתחתונים, למרות כל השיחות איתו, והוא אומר שלא יעשה יותר. הוא הילד הכי קטן בגן(יליד סוף דצמבר). אך הגננות טוענות שמבחינה שכלית הוא עובר את כולם(שני שנתונים). מה אפשר לעשות איתו עוד?(כבר הפסקנו מזמן להתעצבן עליו במטרה להוריד לו את האנטי ולא להתייחס יותר מדי - אבל כלום).
א. שלום אכן עד נקודה מסויימת עדיף להתעלם ולתת לו להיגמל לבד. בסופו של דבר זה בוודאי גם לא נעים עבורו. כנראה שמתקרב השלב בו העניין הופך לבעיה שצריך לטפל בה יותר לעומק. הייתי מנסה להתחיל עם טכניקות התנהגותיות של פרס ועונש. עושים לוח גדול עם כוכבים ופרסים וסופרים את הפעמים בהם הוא עושה בשירותים לעומת הפעמים בו עושה בתחתונים ויוצרים הנהלת חשבונות צבעונית ומעניינת תוך כדי משחק. עשית הצואה בשירותים מקבלת חיזוק חיובי באמצעות הפרסים ובכלל העניין מקבל דגש ותשומת לב. ברוב המקרים אם הילד מתלהב מהמשחק החדש העניין יכול לעבוד די מהר. אם יש בעיה יותר עמוקה וזה גם לא עובד כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים שמתמחה בגיל הרך כדי לקבל הדרכת הורים. בברכה ד"ר אורן קפלן