שאלה דחופה!!! הצילו

שלום אני לא יודעת עם אני במקום הנכון או לא אבל יש לי בעיה ואני ממש רוצה לדעת מה לעשות מגיל צעיר אני כל הזמן בדיאטות והרגשה של חוסר אהבה לעצמי וכן אני הייתי שמנה לא דמינתי הייתי גם 90 קילו. עברתי את כל מה שיש בשוק כולל חדר כושר וכלום. היום אחרי שאכלתי במשך 4 חודשים 300 קלוריות הגשמתי פחות או יותר את החלום (הורדתי 26) ואני די רזה ודי אוהבת את עצמי רק ש...... נתנו לי תפריט של דיאטה שמורכב מ1200 קלוריות ואני משמינה (כבר 4 קילו)ושונת את עצמי הבעיה שאני יכולה לא לאכול אבל אני לא יכולה לאכול קצת אני כועסת על עצמי רע לי עם עצמי ועדין אוכלת (חשוב לציין שאני לא אוכלת רק מרעב אלא יש לי בראש משהוא שדוחף לא מובן ואני לא מצליחה לגבור אליו) אני לא יוצאת אני לא ממש לומדת כל מה שיש לי בראש זה אוכל אני מתרחקת מחברים שלי ולא מצליחה לא לאכול (אני ממש אוהבת לאכול) החרדה וההרגשה שלי כלפי עצמי כלפי הגוף שלי מתרידות אותי יום יום שעה שעה אני לא אוהבת את עצמי לא שלמה עם עצמי רע לי ואין לי כסף לפסיכולוג אני גם לא יודעת עם זה מה שאני אמורה לעשות אני במשבר ולפני שבירה וממש רוצה לדעת עם יש לי למי ללכת במיוחד בגלל בעית תקציב ואני מרגישה שהסוף השבירה ממש קרוב ניסתי להקיא אבל לא הצלחתי לא לאכול גם לא אני ממש כבר לא יודעת מה לעשות ודיאטיקנית לא עוזרת לי כי הם רק עובדים במה לאכול אך מתי כמה ואת כל זה אני יודעת אני רק לא יודעת מה הבעיה שלי הצילו !!!!!!!

היי רונית, אני הייתי פונה דרך קופת החולים לרופאת המשפחה ומבקשת טיפול עם מישהו שמתמחה בעיקר עם בעיות שכאלו, התשלום הוא בטח סמלי, ונראה שאת יודעת שזה מה שאת צריכה - לפי מה שכתבת. את צריכה להיות בטיפול, במעקב, ולטפל בעצמך והכל יהיה בסדר. אפשר גם דרך העיריה לבקש לקבל טיפול שגם הוא בתשלום סימלי. בהצלחה ותרגישי טוב

רונית שלום השמנה ואכילה בכלל הינם בד"כ תוצרים פסיכולוגיים. מעט מאוד אנשים משמינים מאוכל שהם אוכלים רק לצורך הקיום הפיזיולוגי. האוכל מגיל מאוד צעיר הוא נתיב לשחרור לחצים, להרגעה נפשית (ראי כיצד תינוק צעיר מגיב לאוכל). לכן הדרך היחידה לשמור על המשקל לאורך זמן ולא לשבת על נדנדה שעולה ויורדת והורסת את הגוף היא להבין את מקורות ההשמנה הפסיכולוגיים ולטפל בהם, הן באמצעות טיפול פסיכולוגי, אולי באמצעות תרופות נוגדות חרדה שעשויות לתרום וכמובן בפיתוח מודעות עצמית. זו דרך לא קלה והיא לוקחת חודשים ארוכים אם לא שנים. אני מציע לכן להפוך את קריאת העזרה שלך (הצילו) שמתייחסת לרגע הנוכחי וליום הנוכחי למחשבה מסוג אחר לגמרי שלוקחת את העניין לטווח הארוך. בטווח הזה הסיכוי שתמשיכי לחיות על 1200 קלוריות ליום נראה קלוש למדי, מזמין פיתוח הפרעת אכילה חמורה, מצוקה נפשית ובסופו של דבר השמנה מתסכלת. רזית יפה, זה טוב, תהני מכך אבל כעת תעברי לשיטות לריצה למרחקים ארוכים. יתכן שקבוצת תמיכה תעזור לך, יש כאלו במספר מסגרות כולל שומרי משקל. בהצלחה ד"ר אורן קפלן