*********************
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ילד בכתה ד' שהוא ילד מאד חמוד - שקט מדיי - ביישן - אך קשה לו מאד מאד מאד בקשריים חברתיים אין לו אף חבר ולא חברה ולא אף אחד. הוא יושב בכתה עם הראש מורכן. לא משתתף בשיעורים. אפילו עם מוריו לא מתקשר. בבית רוצה לישון עם הוריו. לטיפולים פסיכולוגיים הוא מסרב ללכת פעמיים - שלושה הצלחנו לקחת אותו ניסינו אך הוא לא שיתף פעולה ישב כל הפגישה ובכה. הפסיכולוגים בבית ספר גם ניסו לטפל בו. אך גם איתם הוא לא שיתף פעולה. בהפסקות הוא יושב לבד. בקושי את הוריו הוא משתף בבעיותיו. הילד לומד בבית ספר רגיל אך בכיתה מיוחדת. אבקש את התייחסותך
שלום לפי מה שאתם מתארים טיפול פסיכולוגי ישיר לא יצליח במקרה כזה בשל חוסר מוטיבציה ושיתוף פעולה. במקרה כזה מומלץ למצוא חונך שיגיע הביתה פעם או פעמיים בשבוע ובמקביל מומלץ שההורים יפנו לקבלת הדרכת הורים ע"י פסיכולוג ילדים על בסיס קבוע עד שיפור משמעותי במצב. היה רצוי שהחונך יקבל גם הוא הדרכה אחת לכמה זמן ע"י הפסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן
תנסו ליצור קשר חברי עם אחד ההורים בכיתה או בביה"ס בשכבת גיל של הילד ואז להתחיל עם זה שהאמאות יושבות בניהם לאחר כמה פעמים לצרף את הילד של החברה ואז לאט לאט אולי הילד יפתח חוץ מזה אך היה עד עכשיו והאם יש לילד אחים בבית מנסה לעזור