אני חושבת שעליתי על הבעיה שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/02/2004 | 00:34 | מאת: נועה

אני נורא נקשרת לאנשים,והייתי אומרת אפילו יותר מידי לדוגמא:(????) אוקי, נגיד ואני הולכת כימאט כל יום לחדר כושר, אז המאמנת כושר שם ממש חחמודה וצעירונת כזאת ויש לנו המון קשר שאחנונ שם, ישר אחרי זה אני מחכה רק לימים שאני יבוא שגם היא תיהיה, עם אני הולכת ולא יוצא לי לומר לה ביי אני עושה מזה טראגדיה עכשיו בטח לא נצחק כמו פעם שאני ייבוא לחדר כושר בטח היא פחות תשיים עליי, אני כאילו נורא נקשרת עליהם מכלום ממש מכלום \= וזה רק דוגמא אחת יש עוד אלפיים אפילו ככה עם שתי המזיכורת של החדר כושר, למשל היום לא הייתי בחדר כושר והיא רגילה לראות אותי ביום ראשון ובטח בגלל שלא באתי אני לישר חושבת שהיא פחות תואהב אותי אני נורא נקשרת לאנשים שיוצא לי קצת לדבר איתם ולא יודעת איך להסביר.... הבנת?

לקריאה נוספת והעמקה
16/02/2004 | 22:54 | מאת: ד"ר אורן קפלן

נועה שלום נשמע ממה שאת מתארת שאת לא רק נהנית מהקשרים החברתיים אלא שהם הופכים למשהו מאוד משמעותי בחיים שלך, משהו שמשפיע בצורה מאוד חזקה על הביטחון העצמי שלך שכנראה איננו מאוד חזק. את נורא רוצה שיאהבו אותך וכמעט מתמכרת להרגשה הזו של הקשר החברתי. הבעיה שבלעדי זה נשארת תחושה קשה של ריקנות, בדידות ואולי דיכאון שממלאים אותך. אני מתאר לעצמי שזו לא בעיה שהתחילה אתמול והיא קשורה להיבטים פסיכולוגיים של האישיות שלך והאופן בו את מתקשרת כלפי חוץ. בהחלט יתכן שהזמן יעשה את שלו ועם השנים הדברים יהיו מעט יותר רגועים עבורך, אבל השאלה האם יש טעם לחכות. מאחר ונשמע לי שאת נקלעת למצוקה לעיתים די קרובות כדאי לך לשקול לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לעסוק בעניין הזה ולפתור אותו בצורה רצינית. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית