מה עושים?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/01/2001 | 18:53 | מאת: הילית

היה לי חבר שעזב אותי למרות שאני יודעת שהוא כן אוהב , הוא מנסה לשחק אותה כאילו לא אכפת לו , אבל אני יודעת שכן אכפת לו , המון זמן הוא אמר שהכל בגללי , בגלל שאני חברותית מידי , ויש לי המון ידידים , אבל אני נאמנה ! בחיים לא הייתי עם איש מלבדו. היה קשה לו עם זה . הוא אפילו אמר שאני צריכה טיפול פסיכולוגי , ואני אמרתי לו שעליו לבטוח בי , ובגלל זה רבנו ועכשיו הוא איננו . אני לא חושבת שבגלל שהמון אנשים מכירים אותי אז יש בי פגם , להפך אם הוא לא בוטח בי אז שילך. אני חושבת שהקנאה שלו אובססיבית וחולנית , כל הזמן הוא היה שואל אותי מלא שאלות ומשגע אותי ואני הייתי מתרגזת . באופן כללי היה לנו טוב ביחד , ואפילו ניתקתי את הקשר עם רוב הידידים והחברים שלי בגללו , הרגשתי שהוא מחניס אותי לכלוב. באופן כללי אהבתי אותו אבל הרגשתי חנוקה , וזה גרם לנו להמון ריב . שבסוף נפרדנו הוא היה ויהיה הראשון וזה קשה , עכשיו אני לבד ואין לי כח לחברים ,לידידים לכלום. אצל מי הבעיה ? מה עושים? , שמעתי שיש לו חברה חדשה וזה משגע אותי אני מרגישה כאילו אני מקנאה לו ,

לקריאה נוספת והעמקה
18/01/2001 | 21:03 | מאת: ד"ר דרור גרין

הילית יקרה, לפי התיאור שלך, הצלחת לסיים קשר לא קל, שחנק אותך. תמיד קשה להיפרד, גם כאשר יש בפרידה משום הקלה. וקשה עוד יותר להיווכח שבן זוגך לשעבר מצא חברה חדשה. זה אכן מעורר קנאה ומשגע. מה עושים? ראשית, נזכרים קצת בקשר שהסתיים, ומרחמים קצת על החברה החדשה שלו. ושנית, יוצאים לחפש חבר חדש. נכון שאין לך כוח עכשיו לחברים ולחיפושים, אבל דווקא משום כך כדאי להתאמץ ולא להישאר לבד. צאי החוצה, פגשי חברים ואנשים, וגם באינטרנט יש אפשרויות לא מעטות לפגישות. אינני יכול לנחם אותך בכך שכאב הפרידה הוא חלק מכל פרידה. אבל נדמה לי שהראיה המפוכחת שלך, והידיעה שאינך רוצה לשוב לקשר החונק הזה למרות הכאב, הם הכוח שיאפשר לך להתגבר על התקופה הקשה ולהמשיך הלאה. אי שם יש מישהו שמחכה לך. ואני שולח לך חיוך, דרור גרין

18/01/2001 | 21:14 | מאת: להילית

ושלישית לוקחים דף ניר מחלקים לשנים ורושמים, בצד אחד מה טוב בו, ובצד שני מה לא טוב בו, לא מתעלמים אפילו מהדבר הכי קטן. אחר כך יושבים וקוראים שוב ושוב, במיוחד את מה שלא טוב בו, בוכים קצת מתאבלים קצת על מה שכן טוב בו, לוקחים את החלק של הניר עם הדברים הטובים, קורעים לחתיכות קטנטנות ושוטפים באסלה, אחר כך קוראים שוב את מה שנשאר ביד, תולים על המקרר עם מגנט לתזכורת.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית