קנאה

שלום רב, היתה לי מערכת יחסים מאוד סבוכה עם הרבה עליות וירידות ובתקופה האחרונה בעיקר ירידות. מערכת היחסים הסתיימה ובסיומה נשארתי עם הרבה סימני שאלה. לעולם אדע אדע באמת מדוע זה נגמר כיוון שבן זוגי לשעבר לא אמר מה הסיבה במפורש למרות שלקראת סוף יחסינו זה היה ברור יותר מכל שדריכנו צריכות להפרד. רוצה אני לשתף אתכם במספר סימני שאלה שנותרו אצלי , מקווה מאוד שתעזרו לי: לבן זוגי היו הרבה ידידות והדבר מאוד הפריע לי , את הקשרים איתן הוא היה קושר בכל דרך שהיא גם בתחנת אוטובוס ( אני מקצינה ע"מ להמחיש עד כמה בקלות יצר קשרים והקסים את המין השני ) הקשר שיצר איתן מאוד הפריע לי וגרם לי לקנא לו.למרות ידיעתו שזה לא מקובל עליי, המשיך בדרכו וטען שהוא רק מפלרטט איתן....... האם הייתי צריכה להבליג על שיחותיו עם ידידותיו? האם הייתי צריכה להעלים עין? האמנתי לו שאין מבחינותו שום קשר מלבד שיחות הטלפון אך מצד המין השני השיחות התעצמו וזה הגיע למצב כמעט יום יומי ,הן כמובן לא ידעו על קיומי לכן אני משערת שהמשיכו להתקשר.דבר נוסף, האמנתי במערכת יחסים הזו ואני עדיין מאמינה, אך קורה שלמרות שההגיון אומר שדרכינו צריכות להתפצל ואני עדיין אוהבת מזה חצי שנה אני זו שבעיקר מתקשרת ומבקשת לחזור. (הוא נתן לי לגיטמציה להמשיך ולהתקשר אליו)יש לי בקורת עצמית מאוד קשה ואני לא מצליחה לסלוח לעצמי על שלא ידעתי לסיימה בזמן. (אני רק רוצה לציין שאני זו שנפרדתי וחזרתי כל הזמן, הוא לא נפרד מעולם גם בעת כתיבת שורות אלו). אודה על תשובתכם אילנית

אילנית שלום רב, את מעלה במכתבך מספר נושאים: הקנאה שלך בחברך, הפלירטוט שלו עם אחרות, הכעס שלך על התנהגותו הבלתי מתחשבת ברגשותיך והבילבול הפנימי שלך מכל המתרחש. את מספרת שהחלטת לעזוב אותו, אך את לא חשה שלמה עם ההחלטה. נראה כי את לא משוכנעת לגמרי לגבי זכותך להיות "האחת והיחידה" עבור חברך, גם אם מדובר רק בידידות לפלירטוט או שיחות טלפון. אני חייבת לציין כי תמוה בעיני הנושא של שיחות הטלפון עם בנות שאינן יודעות על עצם קיומך. בעיני יש בכך טעם נפגם. לגבי נושא הקנאה, זהו נושא מורכב. אפשר לבחון אותו לאור מערכות יחסים נוספות שהיו לך בעבר או שקיימות כיום. ייתכן והתנהגותו הספציפית של חברך עוררה בך את הקינאה, וייתכן והקינאה איננה קשורה כלל אליו או לקשר בינכם, והיא מבוססת על סגנון אישיותי שלך. את כל אלו ועוד, תוכלי לבחון ולהבין ביתר שאת בטיפול פסיכותרפויטי. תחושות האשמה שלך יחד עם כעסים וחששות לא מעובדים, הם סיבה מצויינת ללכת לטיפול. אין בכך הכרח דחוף, אולם לאור ההרגשה הלא טובה ממצבך כיום (כך לפחות אני חשה ממכתבך), רצוי להגיע לטיפול. אם יש לך את היכולת להעמיק ו"לחפור" בעצמך, ולהסתכל לדברים בעיניים מפוקחות, את יכולה לנסות לפתור את הסבך בעצמך. אולם עד כה נראה שתהליך זה קשה עבורך, ולכן כדאי לשתף מישהו נוסף, עדיף מטפל. אם את זקוקה להמלצות את יכולה לכתוב לי אימייל או להתקשר אליי, פרטיי נמצאים בכרטיס האישי שלי. בהצלחה, טלי פרידמן

טלי שלום, ראשית אני מודה לך על שהקדשת מזמנך והשבת לשאלתי.לפני כשבעה חודשים כאשר יחסינו התחילו להדרדר פניתי לטיפול מקצועי אשר עזר לי ועדיין עוזר. למדתי על עצמי הרבה דברים שלא הייתי מודעת להם קודם לכן וזה כמובן חיזק אותי. לגבי הקנאה באיזשהו מקום למדתי " לחיות " עם זה וכל עוד יחסנו היו טובים ניסיתי להבליג על שיחותיו למרות שזה נורא הפריע לי ונורא כעסתי על שהמשיך בשלו ולא כבד את הרגשתי. החלטתי לסיים את הקשר למרות אהבתי העזה אליו, אני יודעת שהזמן יעשה את שלו ואהיה מאחוריו. אני רוצה להוסיף ולציין שמלבד " הידידות " שהיו לו כמובן שהיו עוד גורמים לעצם פרדתנו. הדבר הכואב מכל הוא שהפסיכולוגית שלי אמרה שהוא רוצה להיות איתי והוא אוהב אותי אבל לא יכול. יש לו כנראה פחד ממחוייבות או משהו כזה ולכן המשכתי לקוות שאוליי דברים יסתדרו. עברתי ואני עדיין עוברת מסכת ייסורים כל מה שנותר לי הוא לאחל לעצמי שקט ושלווה. תודה לך אילנית

נראה שהוא לא נפרד מאף אחת אף פעם, מה את רוצה שיך בידואי עם הרמון נשים? כי זה מה שהוא. וזה מתאים אולי לערב הסעודית, אבל לא כאן.

תודה רבה! אני בטוחה שיש הסבר הגיוני לכך שהוא יוצר קשרים, כנראה שזה מחזק לו את האגו. אני כועסת על עצמי שהמשכתי לתלות בו תקוות זה רק גרם לו להרגיש טוב יותר. אבל באיזשהו מקום אני יודעת שהידידות שלו נעלמות ברגע שהן מכירות גבר אחר והוא בסופו של דבר נשאר לבד!!!!!!!!!! אין לי שמץ של מושג עד מתי ימשיך עם זה, זה לא מעניין אותי. משאלתי היחידה היא שקט ושלווה!!!!! תודה אילנית

נראה שעשית את הדבר הנכון והבוגר עושה רושם שמדובר בבחור עם קושי ביצירת קשר אינטימי מחייב וקבוע - קושי כזה מעיד בד"כ על אישיות לא בוגרת לפעמים עד כדי הגדרה של "הפרעה באישיות" לדעתי חסכת לעצמך סבל רב נוסף בהמשך - כעת יש לך תהליך אבל מסוים על אובדן היחסים אתו - כמו בכל אבל יש לתת לזמן לעשות את שלו - הלקח לעתיד הוא להיזהר מחזרה על התקשרות דומה בעתיד בהצלחה

ד"ר פלד שלום, אני מודה לך על התיחסותך. אני עוברת תקופה קשה שמלווה בכאב מצד אחד ובהקלה מצד שני. במשך שבעה חודשים נלחמתי על מערכת היחסים, זה היה כרוך באינספור שיחות , עצות וכו'. נתתי את כל כולי ולא התייאשתי לרגע .גם שהייתי על סף התמוטטות המשכתי לקוות ולעשות כל שביכולתי.הגענו יחד למסקנה שהוא זקוק לטיפול פסכולוגי, הוא אמר שהתחיל ללכת אך בסוף הסתבר ששקר, לא היה ולא נברא.נתתי לו מס' הזדמנויות חזרנו ולאחר יום או מקסימום יומיים נפרדתי ממנו שוב, בכל הזדמנות רק התרחקנו , הוא לא הראה נכונות, נשברתי. נגמרו התקוות והמשאלות, נשארתי עם הכאב בלבד אך יחד עם זאת ישנה גם הקלה מסויימת, אין יותר שיחות נפש ואין יותר את מי לעודד, עכשיו את כל הזמן והחלל הריק אני מקדישה לעצמי. הפסיכולוגית שלי אמרה שקיים סיכוי שהוא יתפוס את עצמו ויבין שטעה ואז יחזור.... בנתיים אוספת את השברים.... תודה אילנית