משבר גיל 30???
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום כולם! זוהי הפעם הראשונה שלי בפורום כלשהו, זה לא שלא ידעתי על אפשרויות השימוש בו אלא שבמקרה הזה פשוט לא מצאתי בשום מקום אחר מענה לשאלות שמטרידות אותי כשנה ..והנה כמה מהן לפניכם/ן: לאחרונה מלאו לי 30, שמעתי פעם שיש משבר סביב הגיל הזה, האם זה נכון, ונפוץ, ומה התופעות הנפוצות בו? אני נשואה, אמא לשניים, עובדת, לומדת וחיה לכאורה חיים נורמליים....אך ברור לי שמשהו כאן משובש, אשמע צינית אם אומר שאני מקוה שזה רק משבר חולף ושזה יעבור....? מישהו כאן יודעת או יודע על מה אני מדברת? אשמח מאד לשמוע חויות עצות וכל דבר שיכול לעזור לדעתכם... המון תודה-אביגייל
אביגייל שלום התפתחות החיים מזמנת חוויות חיוביות ושליליות תמיד. גיל 30 הוא מספר עגול, וכמו בהרבה מספרים עגולים למיניהם זה יכול לעורר מחשבות של חשבון נפש, מה עשיתי עד היום וכיצד הייתי רוצה לראות את עצמי בעתיד. זה נכון להרבה מאוד גילאים נוספים, כמו גם לאירועים מיוחדים לאורך החיים שמעוררים את מחשבות חשבון הנפש. לפי דבריך כנראה שאת עושה כעת חשבון נפש עם עצמך לגבי חייך. את מציינת שלכאורה הכל תקין, עובדת, ולומדת, אבל משהו מבפנים מתריע שבכל זאת לא הכל תקין. השאלה האם את יודעת במה מדובר, מה היית רוצה שיהיה אחרת, איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד 10 שנים למשל. שאלות כאלה מעוררות לעיתים רצון לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולבחון אותן בצורה יסודית ועמוקה. בברכה ד"ר אורן קפלן
שלום לדר' קפלן ראשית, המון תודה על ההתייחסות. שנית, אומר שקשה לי להצביע על נקודות ספציפיות בעייתיות. באופן כללי, אכן מתנהל אצלי כרגע חשבון נפש כמו שציינת אך בנוסף לחשבון "מה עשיתי ומה לא" יש מרכיבים אחרים כמו רצון להנות מכל מה שהחיים מוכנים להציע כמו חזרה למוסיקת פופ (מצחיק נכון?) סגנון לבוש צעיר יותר (ג'ינס וטריקו) והחלק המפחיד יותר אך גם הנעים יותר כמובן הוא נטייה להתאהבויות מהירות כאלה בבנים...(או קיי , או קיי בגברים...נסחפתי הה?) בקיצור, ממבט "חטוף" על עצמי אני חושבת שחלה אצלי חזרה מסויימת לתקופת הטיפש עשרה. נשמע הגיוני? מתאים לאיזו תאוריה? מה יש לפסיכולוגיה להציע לי? שוב , המון תודה אביגייל
נראה מה תגידי כשתגיעי לגיל 40, אולי לא תהיה לך עבודה והילדים יתחילו להתבגר.
חביבתי - מנסיון, אין משבר, יש תהיות. שוחחי על כך עם בעלך, (אם אפשר והוא פתוח) ותראי כמה שהכל נהיה קל.
נימת הזלזול שבתגובתך צורמת לי ,, אתה או את יודעים בכלל על מה מדובר? כמו שזה נשמע מכאן, את/ה מסוג האנשים שיודעים הכל... אביגייל
הייתי אומרת, זה כבר גיל יותר מבוגר, זה נשמע מפחיד, את כבר לא בת עשרים, את כבר ילדה גדולה. תרגעי חמודה, החיים עוד לפניך, יש לך ילדים אחריות, עכשיו כבר אי אפשר לשחק באבא ואמא, כמו הילדים, עכשיו זו מציאות אמיתית. תשמחי, יש בנות בגילך שעדין מחפשות חתן, או מחכות להריון שלא מגיע. זה סתם מצב רוח כזה, וזה עובר.
לא רוצה להשמע מתנשאת או כועסת, אבל למרות שאתם רוצים לעזור....אתם ממש לא מבינים היכן אני נמצאת...גם אני ריאלית כמוכם רוב הזמן...אבל תבינו, מה שאני מדברת עליו הוא לא דבר שקל לעבור אותו בכלל, מי שעובר אותו יודע בדיוק על מה אני מדברת אביגייל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
