טיפול משולב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בני כיום בן 21.5 אושפז בעבר עקב התקף פסיכוטי. כיום המצב מאוד יציב. הוא מתפקד היטב. מטופל בתרופות ונמצא במעקב חודשי. כבר בגיל יחסית צעיר שמתי לב לקשייו ליצור קשרים חברתיים. אותה תופעה קיימת גם היום ולטענת הרופאים להתקף יש בכך חלק לא מבוטל. מאחר, וכפי שציינתי, התופעה הייתה קיימת הרבה לפני ההתקף, ברצוני לשאול: א. האם יהיה נכון להשאר במעקב אצל פסיכיאטר ולטפל בבעיה החברתית אצל פסיכולוג? ב. האם זה בכלל נכון ומקובל במקרים כאלה? ג. מה סוגי הטיפול המקובלים במקרים אלה? האם פסיכודרמה יכולה לסייע? ד. איך אוכל לתמוך בו בצורה אפקטיבית יותר על מנת שבסופו של דבר תשתפר יכולתו ליצור קשרים חברתיים?
שלום לשאלותיך: בהחלט מומלץ להישאר במעקב אצל פסיכיאטר בהקשר התרופתי אך להפנותו לטיפול פסיכולוגי בהקשרים החברתיים והנפשיים אותם אפשר לעבד באמצעות שיחות. פסיכודרמה יכולה להיות טובה אם בנך נמשך לתחום. עם זאת, פסיכודרמה אינה בהכרח טיפול פסיכולוגי ובהחלט יכולה להתקיים במקביל לטיפול. דווקא בגלל הרגישות שהיתה בעבר נשמע לי שמתאים להפנותו לפסיכותרפיה. תמיכתך היא בכך שתשאר קרוב אליו ותשוחח איתו. יתכן שכדאי שגם תקבל ייעוץ כלשהו מהפסיכולוג של הבן, עם או בלי נוכחותו. כל זאת יכול להיקבע עם איש המקצוע אליו תפנו. בברכה ד"ר אורן קפלן