הרגלי שינה ילדה בת 3
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, אני מקווה שהגעתי לכתובת הנכונה. להלן הרקע: אנחנו משפחה חמה ואוהבת. יש לנו שני ילדים: גיל בת 3 ותמיר בן 4 חודשים- -אותו אני מניקה. בעלי בבית (מובטל) האווירה בבית טובה מאוד! שני נושאים: הראשון - לגיל בד"כ אין בעיות של ללכת לישון. יש טקס, משכיבים אותה לישון, לפעמים מבקשת שנשב לידה/ עיסוי,/סיפור ונשיקה וחיבוק ולילה טוב. בשבוע האחרון יצא שבעלי כל ערב יצא (פגישות, חברים וכדומה) ואני השכבתי את הילדים לישון. כל ערב אחרי שגיל כבר הלכה לישון (אחרי ארוחת ערב) היא פתאום מודיעה שהיא רעבה. (אם היא לא רוצה ללכת לישון אני מרשה לה לשחק בחדר בלי לצאת, או שאני מסבירה לה שאני רוצה להיות קצת לבד). אני כמובן נותנת לה לאכול והדברים נמרחים והיא הולכת לישון ב 22:00. אני מנסה לחשוב על כל מיני סיבות כמו: אולי לא עייפה אולי באמת רעבה. אבל בעלי טוען שהיא פשוט רוצה תשומת לב או למרוח זמן. אבל אנחנו באמת נותנים לה תשומת לב! אין טלויזיה דולקת בבית אנחנו פנויים בשבילה ובשביל תמיר, יש המון אהבה ואוירה נעימה בבית. מה קרה פתאום? זה מגיע לשלב שבו אני הולכת איתה לישון כי אני מותשת. לנושא השני - גיל הרבה פעמים בבוקר מזדחלת למיטה שלנו (אני ישנה גם עם תמיר) ואז היא מלטפת אותי בשיער, בידיים וגם... בחזה (לפעמים אני ישנה ערומה כי אני מניקה). אין לי בעיה עם זה אבל אני חוששת שזה לא יחשב משהו לא בסדר. אני לא מגורה מזה מינית אני פשוט חושבת עליה - אולי צריך ללמד אותה על איברים מוצנעים שלא נוגעים בהם סתם (שלא יתעללו בה מינית בעתיד). (אני עברתי התעללות מינית כשהייתי קטנה) מקווה שלא כתבתי יותר מדי, תודה מראש שמחה
שמחה, איך גיל מסתדרת עם תמיר? היא מקנאה? לגבי התעללות מינית - כן להסביר לה, אבל לאט. עדי
הי עדי, גיל בהתחלה בדקה מאוד גבולות בצורה קיצונית , רבה איתנו והיה לה באופן כללי רגרסיה. לפי מה שהבנתי זה טבעי כיוון שהיא בודקת את המקום והכוח החדש שלה ושינויים במשפחה. מה שעשיתי זה שני דברים: מצד אחד אמרתי לה הרבה פעמים שאני אוהבת אותה, כמה נחמד לי שהיא יושבת לידי, כמה טוב שהיא בבית. מצד שני אמרתי לה שאשמח אם תעזור לי באמבטיה לתינוק, שתהיה לידי כשאחתל אותו וכדומה. כל זאת על מנת לחזק את המעמד שלה בבית במקביל - ויתרתי והייתי יותר גמישה בנוגע לערכי הנקיון, סדר וכדומה שעליהם הקפדתי לפני כן. על מנת ליצור כמה שפחות ויכוחים וריבים. אם היה ויכוח הייתי יותר קלה איתו למשל: אם היא אמרה לי "אמא אני לא אוהבת אותך/לא חברה שלך" הייתי עונה לה "בסדר/חבל/אני תמיד אוהבת אותך" היום כמה חודשים אחרי הכל ממש בסדר! ולעידכון לגבי שעות השינה: אני שמה לב שהיא אוכלת טוב טוב. ואחרי שנכנסים לחדר לשינה אין יותר אוכל. אני מסבירה לה שמחר תאכל ועכשיו הולכים לישון (אם רוצה יכולה לשחק בחדר שלה). הלילה זה הצליח מקווה שגם בהמשך. שבת שלום
שמחה שלום לגבי הרגלי השינה של גיל, יש לעיתים תנודות וילדים לא תמיד הולכים לישון בקלות. לפעמים זו תקופה של קשיי פרידה, לפעמים שינויים בסביבה, ולפעמים לא ממש מזהים את המקור. חשוב להמשיך ולשמור על גבולות יחד עם גמישות. נשמע שאת עושה את שניהם בצורה טובה. לגבי התשישות שזה גורם, זה אכן לא קל. אני מציע לתת לזה עוד כמה ימים ואם את רואה שהדברים ממשיכים כך יתכן שאפשר לחזק קצת את צד הגבולות תוך ציפיה לרמת מחאה כזו או אחרת. לגבי הנגיעה, סביר להניח שגיל רואה את הקשר הגופני בינך לתינוק החדש וזה מעורר אצלה שאלות, תחושות ואולי קנאה. ההתנהגות שלה טבעית ואינני רואה סיבה שתוביל בעתיד לבעיה. בהחלט אפשר להסביר שהתינוק יונק כשהוא קטן אבל שהיא ילדה גדולה ולכן זה לא מתאים. לא לעשות מזה סיפור, אפשר בעדינות להזיז את ידה ולהמשיך בליטוף ביד או בראש. בברכה ד"ר אורן קפלן