שאלה עבור אדם מבוגר

בן 82 סה"כ בריא בשנה האחרונה חל שינוי לרעה במצב בריאותו סכרת לחץ דם מקבלת תררופות. תופעות הלוואי של התרופות הינם מעט בלבול והרגשה כללית לא טובה ( יכול להיות שזה גם בגלל הגיל). במקביל מתחיל להתפתח דכאון ( חוסר יוזמה, עצבות מוגברת, חוסר בהערכה עצמית ) שאלתי- האם עידוד האדם לפעילות קלה ( למרות סירובו ) תהווה ריפוי בעיסוק ותשפר הערכות העצמית? או תכביד? האם הפעלת הלחץ הוא חיובי הוא שלילי במצב שכזה? האם תרופות פסיכיאטריות טובות לשלב כזה שהדכאון התחלתי או להמתין ולנסות שיטות אחרות ? ( הומאופתיה, ריפוי בעיסוק ?) האם עצם קבלת התרופות לא תביא לתיוג האדם כחולה עבור עצמו וכמאן הדרך קצרה לדכאון עמוק? תודה על תשובתך

שלום אני חושב שאתם זקוקים לייעוץ מקצועי מאדם שמתמחה בתחום הזיקנה ויוכל להציע פתרונות כוללים. מה שאת מתארת קורה פעמים רבות, יש לפתע החמרה שמשפיעה הן על המצב הגופני והן על המצב הנפשי. לעיתים יש צורך בטיפול תרופותי, לעיתים פעילות גופנית ותמיכה נפשית מספיקה. מה שחשוב זה למנוע התדרדרות נוספת והסטיגמה כאן איננה מרכיב לשאלה. אם יש צורך בתרופה כדאי לקחת אותה כדי למנוע התדרדרות. תוכלו להיעזר אולי בשירותי הייעוץ הטלפוניים של ארגון אש"ל המטפל בנושא הקשישים בישראל. להלן קישור לאתר העמותה: http://www.eshelnet.org.il/he בברכה ד"ר אורן קפלן