בעיה

אני לא יודעת אם יש בבעיה זו מקום בפורום זה,אך אשאל זאת: אני נערה בת שבע עשרה,יחסית מופנמת,שקטה והבעייה שמטרידה אותי אצלי היא שאני אינני מסוגלת להביט לאנשים בעיניים בשעה שהם מדברים איתי.אני פשוט לא יכולה להסתכל עליהם ומרכינה את ראשי. אינני יודעת מימה נובעת בעייה זו אך אשמח אם תוכל לומר לי מה מקור תופעה לא נעימה זו ומימה יכולה לנבוע. -עניין זה חשבו לי ביותר מכיוון וזה משפיע על יחסי היום יום שלי עם אנשים שונים שמקבלים רושם מוטעה ואני מעוניינת להפסיק עם זה.

היי סיוון אני מכירה את התופעה הזאת,זה קרה לי תקופה מסוימת זה יכול להיות בגלל שאת ביישנית,וקשר עיין זה משהו מאוד פתוח, זה יכול להיות בגלל שאין לך ביטחון באנשים וקשר עיין נותן הרגשה של ביטחון ואמונה קשר עיין זה משהו מאוד חודר,כשמישהו מסתכל בעיניים זאת הרגשה שהוא חודר לתוכך ורואה מי את באמת,ואולי זאת החששות שלך והמניע להמנעות. אני מציעה שתעשי סוויץ' מסוים במוח כשאת מרגישה שאת צריכה ליצור קשר עיין אם מישהו ותחשבי שאת מעבר לכל זה ושהקשר עין מסמל לך משהו שיעזור לך,ולא כל הדברים הנ"ל. מקווה שעזרתי.

תודה על עזרתך,אך רבות היו פעמים בהן ניסיתי לעשות את ה"סוויץ'" הזה ולא הצלחתי,יפה תיארת את המצב בו מרגישים "שחודרים" לתוכך בעת שמביטים בעיני האחר,זה די קשור,אבל הייתי רוצה שיטה שתעזור לי להתגבר על זה איכשהו.

סיון שלום נסי לעקוב אחרי תחושותיך ומחשבותיך כאשר את מישירה מבט למישהו לעיניים וכן כאשר את מסיטה את המבט. נסי אפילו לרשום יומן ולתעד את המקרים הללו באופן שוטף. מקור הבעיה אינו תמיד אחיד. פעמים רבות יש מרכיב של חוסר ביטחון עצמי ומבוכה, אבל יש בודאי גם מרכיבים אישיים יותר שלך בעניין. אחרי שתעקבי אחרי התופעה ותחקרי אותה יותר תוכלי בוודאי להבין יותר במה מדובר, ואז אפשר יהיה גם אולי לטפל בבעיה בהתאם למה שיעלה, בין אם בעבודה עצמית שלך עם עצמך, ובין אם בטיפול פסיכולוגי. בברכה ד"ר אורן קפלן