האם רצוי טיפול או שזה אישיותי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום דר' קפלן קודם כל רציתי להודות לך על קיום האתר אני בת 23, לפני 4 שנים (כן, כן 4 שנים) החבר הראשון שלי בגד בי אם החברה הכי טובה שלי (שביניהם גם קשר משפחתי) , אני לא כל כך זוכרת איך התמודדתי עם זה אז, כמובן שהיה כואב נורא, וכל הפרידה וההתנתקות היו ארוכים. 3 שנים (או יותר) אחרי זה לא יצאתי עם אף בחור אבל עד לא מזמן לא קישרתי בין הדברים אני גם לא יודעת אם אני באמת אמורה לקשר. היום אני מתחילה לשים לב שאני מאוד רגישה ליחסי חברות שלי עם בחורים שמוצאים חן בעיניי או שיש להם קשר רומנטי כלשהו איתי. ני לא יודעת אם זו קינאה רגילה (קצת מוגזמת) של בחורה רגילה או שזב איזה שהם השלכות מהטראומה. התגובות שלי מאוד מוזרות (אני לא כועסת, אני רק נסגרת בתוכי וכולם מפרשים את זה כסנוביזם שלי). איך אני אמורה לדעת אם אני צריכה טיפול או שאולי אני פשוט קנאית מטבעי? הדבר שהעלה לי חשד שאולי זה השלכות מהעבר הוא עובדה שאין לי שום בעיה לשמוע דברים או להזכר בחבר ההוא, אך איני מסוגלת לשמוע דבר על "החברה" . אם זה כן דורש טיפול, איזה סוג של טיפול? EMDA או טיפול ארוך טווח? או אולי לגשת לעובדת סוציאלית ? תודה מראש
לי שלום בין אם זו נטייה אישיותית ובין אם תוצר של טראומה יש אפשרות להיעזר בטיפול פסיכולוגי. ההחלטה נובעת לא מסוג הבעיה אלא מתחושה שיש בעיה ושאת רוצה עזרה מקצועית. סוג הטיפול יכול להיות EMDR כפי שאת מציעה, כמו גם טיפול דינמי. רצ"ב מאמרים על שתי הגישות: http://www.psychologia.co.il/emdr.htm http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן
123 ניסיון
רק שתדעי שזה הכל תלוי רק בך אם תרצי למצוא לך חבר תוכלי לעשות בקלות תפעילי את הקסם האישי שלך ותאגרי כוחות להמשיך כי את פשוט מבזבזת זמן , כיף וחויה. אז אני מקווה בשבילך שיהיה בסדר בי בי חמודה