רוצה למות ..........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך זה הסיפור : אני בת 16 ילדה שמנה בלי חברות , רוב הזמן רבה אם אמא ואח שלי . אני רוב הזמן בדיכאון , חושבת על להיתאבד. אני ביישנית רצח. אני לא יוצאת הרבה מהבית. ופשוט נימאס לי ליסבול!! לפעמיים אני מיסתגרת בחדר , שמה מוזיקה דיכאונית , וחושבת עד כמה החיים יכולים להיות אכזריים. לחשוב כל פעם מחדש שאין לי חברות פשוט קורע לי את הלב , ואני לא יכולה לעשות כלום בנושא. אני ישמח מאוד לעזרה ..
שלום לך חמודה ויקרה, את לא לבד - הייתי נערה שמנה בישנית עם חוסר בטחון וללא חברים וחברות עם תחושה שכולם מדברים עלי והכאב היה נורא ואיום גם אני חשבתי כמוך על אובדן - בקרתי בסדנת נוער שנותנת המון תמיכה ופתאום ראיתי שאני לא יחידה ויש עוד כמוני שמנים, חסרי בטחון וכו'. בסדנא רכשתי המון כלים להתמודד עם הבעיות ואין לי מילים להביע את שמחתי לאחר שהשתתפתי בסדנא. עם המון אהבה עידוד תמיכה - התחלתי לאכול נכון כמעט כל מה שרציתי אבל מעט. התחלתי לשחות וללכת המון ברגל. בהתחלה היה לי קשה מאד מאד - אז עשיתי זאת . בפעמים הראשונות הלכתי ערב ערב 10 דקות אח"כ לקחתי את הכלב שלי והמשכתי בכוח עוד 10 דקות כמו כן לגבי השחיה - שחיתי פעם בשבוע 15 דקות (בהתחלה בבריכה לנשים בלבד-כמובן שהתביישתי כי אני שמנה!!!) לאט לאט הגדלתי את הזמן ל 20 ד'בכל פעם - האמיני לי זה עובד - לאחר חודש אחד בלבד ירדתי 6 ק"ג. יום יום הסתכלתי בראי ואמרתי לעצמי שאני שווה ואני אוהבת את עצמי כמו שאני ועם כל ק"ג שירד אהבתי יותר את עצמי. גם אני רבתי עם כל העולם הרגשתי שאף אחד לא מבין אותי- עד שבוקר אחד החלטתי בכל הכח די! אני לא רבה עם אף אחד אני מתעוררת עם חיוך רחב ואומרת לכל מי שנקרה בדרכי בוקר טוב! וכך עשיתי יום לאחר יום עם כולם: בבית בבית הספר למורים לתלמידים. בפעמים הראשונות הם חשבו שמשהו לא בסדר איתי אבל במהרה הם ראו שחל בי שינוי - וככה איך שהתייחסתי לעצמי ולאחרים כך כולם התייחסו אלי ומתייחסים אלי גם היום. אני רק מנסה הראות לך שאפשר לפעמים זה נראה בלתי אפשרי אבל מה איכפת לך לנסות. אם תרצי לשמוע יותר כתבי לי
גם אני בת 16 וגם אני שמנה פעם הייתי מאד דיכאונית בדיוק במצב שאת נמצאת בו . והיום? מאושרת מהחיים! יש ה מ ו ן דברים שאת יכולה לעשות , ולשנות את החיים שלך תתחילי מהמשפט החכם: החיים שלך זה מה שאתה בונה במו ידיך!!! למצוא חברות? תחייכי לאנשים, תתענייני בשלומם. תתנדבי במד"א או במסגרת כלשהי בה אפשר ליצור קשרים עם אנשים. בעיית המשקל? אפשר דיאטה, וגם הרבה התעמלות... ואם לא מצליח? אז תקבלי את עצמך כפי שאת, גם שמנה זה יפה! תמצאי את הדברים החיוביים שבך ותפתחי אותם! רוצה למות (בת) כתב/ה: > > שלום לך > > זה הסיפור : אני בת 16 ילדה שמנה > בלי חברות , רוב הזמן רבה אם אמא ואח שלי . > אני רוב הזמן בדיכאון , חושבת על להיתאבד. > אני ביישנית רצח. > אני לא יוצאת הרבה מהבית. > ופשוט נימאס לי ליסבול!! > > לפעמיים אני מיסתגרת בחדר , שמה מוזיקה דיכאונית , וחושבת עד כמה > החיים יכולים להיות אכזריים. > > לחשוב כל פעם מחדש שאין לי חברות פשוט קורע לי את הלב , ואני לא > יכולה לעשות כלום בנושא. > > אני ישמח מאוד לעזרה .. >
תודה לשתיכן באמת מכל הלב ושכחתי להגיד .. שאני לא לומדת . ואני ישמח לישמוע עוד
חבל חבל חבל החיים לפנייך ותפסיקי לבלבל תשכל
לבלבל את השכל ????? מצטערת שבילבלתי לך את השכל , אבל אני מוציאה מה שאני מרגישה ומה שעובר עליי ולפחות אני מיתמודדת אם המציאות !
היי חמודה, מכירה את הסבל הזה, עברתי אותו!!!!! ואני יכולה להגיד לך, שגם אני הייתי שמנה ואני יודעת שאם לא אשמור אפשר לחזור לשם ובקלות. מה את כן יכולה לעשות? 1. לחפש לך תחביבים. 2. להירשם ללימודים (כדאי וזה חשוב). 3. להשקיע בעצמך. כמו שאמרו אנשים לפני, אפשר להתנדב בכל מיני מקומות. עדי
שלום אני שומע מצוקה רבה מפנייתך, וכמו שאת רואה עוררת גם תגובות וניסיונות לעזור. כדי לעשות שינוי צריך גם רצון ומוטיבציה, וההסתגרות שלך בחדר אולי מחמירה את המצב. במידה ואת מרגישה שאינך מצליחה להוביל את השינוי בעצמך, אולי כדאי לקבל עזרה ולפנות לטיפול פסיכולוגי. אני מתאר לעצמי שתזדקקי לעזרת הוריך כדי למצוא את המסגרת המתאימה וחשוב שתשוחחי עם אדם קרוב לך שאת סומכת עליו, ולא תשארי עם כל התחושות הללו לבד עם עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה לכם מכל הלב