בעית התנהגות של ילד

לד"ר קפלן שלום רב, רציתי להתייעץ איתך לגבי בני: בני גילי בן 4 ושמונה חודשים, אח לילדה בת 7, ולילד בן 3 וחצי. גילי ילד טמפרמנט, סקרן, עצמאי, חכם מאוד ובעל אינטיליגנציה גבוהה מאוד ביחס לאחיו ולבני גילו. בעל כושר ביטוי יוצא דופן שהמשוחח עימו יכול לחשוב שמדובר באדם מבוגר לכל דבר. גילי בעל יכולת ריכוז טובה. הוא בונה פאזלים מגיל צעיר מאוד (150 חלקים ומעלה), בונה לגו, מקשיב ל"שעת סיפור", מפעיל תוכנות מחשב ואף לאחרונה התחיל ללמוד לקרוא ולכתוב מיוזמתו. עם זאת, התנהגותו במצבים מסויימים בעייתית. המצבים הבעייתיים קורים בד"כ כאשר: • הוא משחק במשהו ולוקחים לו אותו, נוגעים לו בצעצוע, מפריעים לו. • מישהו אומר לו משהו שלא מוצא חן בעיניו. • הוא נשאל שאלה ומישהו אחר עונה במקומו. • הוא מתבקש לעשות משהו...למשל לענות לטלפון ומישהו אחר עונה במקומו. • במקרים מסוימים כאשר לא נענים לבקשה מסוימת שלו. ההתנהגות: • צעקות. • אלימות פיזית כנגד אנשים וחפצים. • השתוללות. • התחצפות. • אי קבלת סמכות וציות. • אגרסיביות. • אינו רואה הבדל בינו לבין בעל הסמכות כלומר ההורה או הגננת. ועל כן הוא מסוגל לומר לבעל הסמכות: "אתה מרגיז אותי"..."אתה מתנהג לא יפה"..."תקבל עונש" וכדומה. גילי גדל בסביבה תחרותית מאוד מבחינת תשומת הלב, שכן הפרש הגילאים בינו לבין אחיו קטן יחסית. הוא ילד בוגר מאוד ואין לו בעיה להתחבר עם ילדים מבוגרים יחסית - ילדים בכיתה ג' ד' וכך הוא גם מצליח להתחרות באחותו בת ה 7. (כמובן שרוב הזמן הוא משחק עם בני גילו). גילי מודע להתנהגותו הבעייתית ויודע לספר איך התנהג בגן, מצטער על מעשיו ומבטיח להשתפר. בחלק גדול מהזמן טון דיבורו חזק וכעוס. באופן כללי סף הכעס אצלו נמוך מאוד. כאשר גילי נמצא לבד (למשל ללא אחיו) הוא ילד שונה לחלוטין, מקסים בצורה יוצאת מן הכלל וללא כל בעיות. אני יודע שהשאלה נאיבית מאוד, אבל איך אפשר לפתור את הבעיה? עם מי כדאי להתייעץ? ממה שקראתי קצת אני מבין שרטלין לא אמור לטפל בבעיות כאלו... תודה מיכאל.

מיכאל, קודם כל, לחזק אותו על התנהגויות חיוביות שלו. דבר שני, תנסו לדבר עם הגננת. אולי היא תוכל לעזור, ואם לא, אז היא תפנה אתכם לכתובת נכונה. עדי

מיכאל שלום בגרותו הנפשית של בנך עלולה להטעות אותך ואולי לפעול לרעתו. נדמה כאילו הוא באמת מבין מה קורה לו, ואולי אפילו מסוגל לתכנן את הדברים ולהגיב בצורה רציונלית. האמת היא שכנראה שבנך מגיב מתוך מצוקה באופן אימפולסיבי והסביבה אינה מסוגלת להציב לו גבול שיעצור אותו ויגן עליו מפני זעמו. אני חושב שכדאי שתתייעץ עם פסיכולוג ילדים כדי לנהוג עם הילד. לפי מה שאתה מתאר חשוב למצוא דרכים להציב לו גבולות ברורים, תוך כמובן התחשבות ברגשותיו. ריטלין הוא בהחלט לא הפתרון המיידי, אני חושב שלפני הפניה לטיפול בתרופות או מסקנה שמדובר בבעית קשב והיפראקטיביות כדי לבדוק יותר לעומק את הדברים. בברכה ד"ר אורן קפלן