לדרור גרין לד"ר אורן קפלן אודה על התייחסותכם

הבאתי כאן לפני יומיים שאלה זו, קיבלתי התייחסות די נרחבת מד"ר פלד מנקודת המבט הפסיכיאטרית-רפואית. אשמח לשמוע גם את נקודת המבט של גישת הפסיכולוגיה אותה אתם מייצגים. תודה רבה! להלן השאלה: ישנם בפסיכולוגיה הטיפולית, היינו הקלינית אסכולות רבות. מהם אסכולות נפוצות ומוכרות ומהם אסכולות שאינן כל כך מוכרות. האם ידוע, אם יש בארץ איז מרכז או גוף המאגד מטפלים דווקא בגישו הפחות ידועות והפחות נפוצות? כמו: לוגותרפיה, גשטאלט, האסכולה של יונג, גישה שפעם קראתי עליה שהמוטו שלה זה לבנות ולטפח את החלק החיובי שבאדם וכך הוא ידחה את החלק הבעייתי, ועוד דבר שני: בנוגע לסיווג בעיות הנפש. יש סוגי בעיות המתייחסיןם אליהם כזמניים ונורמליים, כמו: אדם בדיכאון בגלל שאשתו עושה לו צרות סוג שני זה בעיות נפש שאמנם טעונים טיפול, אך נושאי בעיות אילו יש ביכולתם לווסת ולהסתיר את מחלתם כשהם רוצים בכך, כמו: OCD, פוביות, וכו' וסוג שלישי אלה המצבים בהם מתייחסים לנושאיהם כחולי נפש. הסובלים מכך בד"כ אינם מסוגלים להסתיר את מחלתם מהסביבה, ואלה נחשבות המחלות "הלא נורמליות". למשל: סוגי הסכיזופרניה, המניה דפרסיה, מצבי פסיכוזות וכדו'. איך מתייחסת הפסיכולוגיה המודרנית לשלוש קטגוריות אלה? האם בכלל יש חלוקה כזו? תודה על תגובתכם.

שלום אבי, אכן, יש בארץ קבוצות שונות של מטפלים מגישות יחודיות, כגון הגשטלט והגישה היונגיאנית. אם תחפש במנועי החיפוש השונים תוכל למצוא את כתובות האינטרנט של האגודות השונות. הנה כמה מהן: מכון אדלר: http://www.machon-adler.co.il/index1.html החברה היונגיאנית החדשה: http://www.israjung.co.il/ שאלת על יחסה של הפסיכולוגיה המודרנית לאבחון ולסיווג. ראשית, כאמור, אין דבר כזה, 'פסיכולוגיה מודרנית'. בין הגישות השונות יש התייחסויות שונות לנושא זה. מקורו של האבחון בגישות הרפואיות, המנסות לבסס את הידע שלהן על מחקר מדעי. הפסיכיאטריה היא אכן גישה רפואית לטיפול נפשי, ולכן היא מתבססת על אבחון וקטלוג. בפסיכותרפיה, מאז פרויד, נעשו מאמצים רבים למצוא בסיס מדעי לשאלות העוסקות בטיפול הנפשי. מאמצים אלו הביאו גם ליצירת הגדרות ואיפיונים למצבים נפשיים ולבעיות נפשיות. גישות אחרות בפסיכותרפיה אינן רואות את תחום הטיפול הנפשי כעיסוק רפואי המתבסס על ידע מדעי, ושוללות את האבחון כדעה קדומה המונעת מן המטפל לראות את המטופל כפי שהוא. על פי גישות אלו מי שפונה לטיפול נפשי אינו מכונה 'מטופל' אלא 'לקוח'. בברכה, דרור גרין

אבי שלום בשאלתך שני נושאים: הגישות הפסיכולוגיות השונות והאבחנות הנפשיות השונות. לגבי הגישות הפסיכולוגיות: יש אלפי שיטות טיפול שפותחו במאה שנה האחרונות מאז "מהפכת" פרויד. כל מטפל עובר הכשרה מסויימת ומחליט כיצד הוא עובד. למעשה, שיטת הטיפול עצמה, גם אם לכאורה היא שייכת לזרם מסויים, היא מיזוג של מספר גישות המעורבות באישיותו ובעמדתו המקצועית של המטפל. אם אקח את עצמי לדוגמא, ואנסה לומר לך באיזו שיטה בדיוק אני מטפל, אני חושש שלא אוכל לשייך את עצמי באופן בלעדי לאף שיטה. במהלך הכשרתי אספתי ולמדתי דרכים שונות לעבודה ואני משתדל להתאים את הטיפול המתאים לאדם אותו אני פוגש. מדי פעם אני נחשף לגישה חדשה ולעיתים מנסה לשלב גם אותה אם הדבר מתאים. הדבר המעניין הוא שגם אנשים שלכאורה מטפלים באותה שיטה, כאשר מנסים לתעד את עבודתם, למשל במצלמת וידאו (בהסכמת המטופל כמובן) רואים שבעצם יוצא החוצה משהו שונה ולא זהה. הטיפול הפסיכולוגי מטבעו הוא דבר אישי מאוד הקשור לאישיותם של המטפל והמטופל. לכן שיטות שונות יכולות להצליח והמחקרים מראים שזו לא בהכרח גישת הטיפול, אלא גישת המטפל ויכולתו להתאים אותה למטופל. במידה ונוצרת "כימיה" נכונה ברמה האנושית, שכמובן מגובה בידע והבנה מקצועיים, נוצרת למעשה שיטת טיפול חדשה ספציפית לטיפול ולמטופל המסויים. כל הדברים הללו לא באים לטשטש עקרונות יסודיים בטיפולים שונים, כמו למשל גישה דינמית מול גישה קוגניטיבית. כאמור, יש כל כך הרבה גישות שקשה למצוא מקום שמרכז את ההפניה למטפלים השונים. במידה ואתה מתעניין בגישה ספציפית אוכל לנסות ולהפנות אותך למטפל מתאים. לגבי הסיווג של בעיות הנפש, קיימות שתי גישות. האחת רואה את הבריאות הנפשית כמשהו יחסי על רצף בין בריאות נפשית מוחלטת לחולי מוחלט. גישה אחרת מדברת על מעין קפיצות מדרגה, כמו שאתה ניסית להגדיר, של למשל, נוירוטיים, הפרעות אישיות, פסיכוטיים, וישנן עוד גישות רבות נוספות. חשוב תמיד לשאול מהי מטרת הסיווג. האם מדובר על מחקר, דיווח לגורם פורמלי (צבא למשל), החלטה על טיפול תרופתי, וכו'. כאשר מדובר בפסיכותרפיה חשוב לקחת את הסיווג הנפשי בפרופורציה נכונה, לפחות לגבי חלק מהאבחנות. למשל לפני זמן מה היתה שאלה בפורום על אבחנה של הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית למול סגנון אישיות אובססיבי קומפולסיבי ולמול הפרעה אובססיבית קומפוליסיבית. כל אחת מהאבחנות שונה לחלוטין זו מזו. את האבחנה האחרונה קל יחסית לאתר כיוון שהיא מתייחסת להתנהגויות ומחשבות כפייתיות, אבל גם פה יכולות להיות טעויות קריטיות. אבל כאשר מנסים למשל לאבחן את הפרעת האישיות הנ"ל, הטעויות הן כל כך גדולות עד שהקשר (המתאם) בין מה שאיש מקצוע א' מאבחן לעומת מה שאיש מקצוע ב' מאבחן הוא בערך אפס (בשפה מקצועית זה נקרא מהימנות בין שופטים). כשזהו המצב צריך להיות חשדניים מאוד לגבי אבחנות, בעיקר אלו של הפרעות אישיות, ובעיקר בהחלטה איזה טיפול פסיכטרפויטי (ואחר) מתאים למטופל. מקווה שעניתי לשאלתך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לפני כשנתיים חוויתי מעין "טראומה" נפשית, (יומיים לפני יום חתונתי). ובמהלך השנתיים האחרונות ניסיתי לעשות כל אשר ביכולתי להרפות את הכאב, (שיחות עם בעלי, חברים ובעיקר עם עצמי) אך עדיין בכל פעם שאני מבחינה במשהו שמזכיר לי את המקרה הכל נשבר ואני מתחילה לנבור במקרה בניסיון להבין אך ללא הועיל איך יכול להיות שזה קרה לי? כיצד יתכן שאדם שאוהב ומכבד אותי כ"כ יפגע בי באופן כזה? השבוע ניגשתי בפעם הראשונה לשיחת מיון במרכז לרפואת הנפש של קופ"ח, שם איבחנו כי אני סובלת מ-OCD וביקשו ממני ליטול FAVOXIL קודם טיפול בשיחות. רציתי בבקשה לדעת : 1.אם כדאי לי לקבל חוות דעת נוספת, מוזר לי מאוד ליטול כדורים ללא אבחנה שנובעת מבדיקות פיזיות? 2.האם הפרעה זו היא משהו מולד ו\או תורשתי או נרכש עם השנים? 3.האם הפרעה זו היתה קיימת קודם והמקרה הנוכחי רק העיר אותה או הוא זה שגרם לה? 4.הבנתי שהפרעה זו נגרמת מאיזשהי הפרשת הורמון, אם תוכל להסביר לי בבקשה מה התהליך הפיזי\ביוכימי שגורם לבעיה. תודה