מערכות יחסים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אני לא יודעת כיצד להציג את המצב שאני נתונה בו. לאחרונה הכרתי בחור מסוים, ובתוך זמן קצר הרגשתי אהבה כלפיו. הקשר היה מוזר, מיוחד, מעניין ומצאנו שאנו מאוד דומים ושאנחנו חולקים חוויות זהות. (אלימות במשפחה, הרס עצמי, תחושות מסוימות, תגובות, מהלך חיים). הקשר הזה אינו רומנטי, אך נקשרתי מאוד לבחור. בעבר התחברתי והרגשתי אהבה עוצמתית לשני בחורים (רקע רומנטי), יש לציין שהקשרים מאוד דומים וכמעט ניתן להצביע על תבנית. הקשר האחרון גרם לי לסטות מהתכנית המקורית של התמודדות עם נסיבות קשות מאוד; משפחה כאוטית- אלימות במשפחה, חרדות, דפוסים של הרס עצמי. הקשר הזה גורם לי במקום מסוים להרגיש נחותה, אין בו רצף, ואני חשה תסכול מתמיד. הקשר מעורר בי חוסר בטחון ואני חשה חוסר נוחות בשיחות איתו, כאילו מאבדת מעצמי, נעלמת. הוא נותן לי תחושה שמה שאני עושה לא בסדר.. אני מרגישה שאיני יכולה לנתק את הקשר, אך בו בעת השיחות גורמות לי להרגיש כאילו אני מקבלת "סטירה" כל פעם מחדש. אני משחזרת את מערכות היחסים בבית עם אנשים מבחוץ? הקשר אינו הסחת דעת? אני מאזוכיסטית? אני לא מבינה מה מתרחש בחיי, ואיך אני שמה את עצמי במקומות כל כך איומים, שבהם אני מרגישה טיפשה, מגוחכת, לא מצליחה לתקשר ולהיות אני. מישל שמפחדת לאבד את עצמה.
מישל שלום מחקרים מראים שאנשים מחפשים בני זוג הדומים להם (וזאת בניגוד למיתוס שאנשים מחפשים מישהו הפוך מהם שישלים אותם). לא מפתיע שאת נמשכת לבחור בעל רקע או הסטוריה דומה. יש מקרים שרק מי שעבר דברים דומים באמת יצליח להבין, או כך לפחות נדמה. אני לא חושב שבמצב הנוכחי את צריכה בהכרח להתרחק בגלל הדמיון, אבל על רקע הסטוריה אישית קשה כדאי בכל מקרה לפנות לטיפול פסיכולוגי. עלולים להיות בכל מיני מקומות בדרך מכשולים שנובעים מההסטוריה האישית וכדאי לפתח מודעות כלפיהם וכלים להתמודדות. בברכה ד"ר אורן קפלן