דיכאון

שלום ד"ר אורן קפלן. קוראים לי אורן ואני בן 27. אני יתחיל עם סוף הסיפור וארכך אספר על העבר. נכון להיום אין לי חברים,וגם חברה ומעולם לא היתה. הדבר גורם לי לדיכאון שמשפיע עליי מאוד, למשל הפסדתי את עבודתי כיוון שאין לי חשק לעבוד. בילדותי הייתי מאוד ביישן , דבר שנכון להיום קצת עבר לי, בנוסף תמיד הייתי ילד שמן, למרות שעברתי דיאטות רבות העלתי חזרה. ההשמנה זה הדבר שפגע בי מאוד. כאשר הייתי משמין הייתי מתבייש לצאת מהבית וכ"ו... עד לא מזמן רזיתי מאוד,ואני נראה טוב. הבעיה שלי היא להתחיל עם בחורות. האמת שישי הרבה בחורות שמנסות להתחיל איתי, אבל אני מפחד לספר שלא היתה לי חברה מעולם. אני מפחד מהפעם הראשונה,מהנשיקה הראשונה וכו".... וכך אני מוצא את עצמי ללא חברים ללא חברה, ולאחרונה אני מתחיל לאכול בכמויות גדולות. אני יודע שאני סובל מדיכאון ואף הזמנתי תור לפסיכאטר דבר שלקח המון זמן,אני קצת מפחד לספר פנים מול פנים את הבעיה שלי מול אדם אחר. השאלה שלי האם טיפול תרופתי יכול לעזור לי לעבור את השלבים הראשונים בתחילת קשר, או שהטיפול רק מוציא את הדיכאון והפחד ישאר. מה אתה ממליץ לי לעשות לפתרון הבעיה, והאם יש אפשרות להכיר בחורה עם בעיה דומה?

אורן שלום אני חושב שהטיפול התרופתי יכול לעזור, אבל הוא אינו מספיק לדעתי. חשוב שתהיה גם במסגרת פסיכולוגית כיוון שהדברים שאתה מתמודד איתם אינם רק ביולוגיים. החרדה והדיכאון מהם אתה כנראה סובל אינם משהו מקומי שהתחיל אתמול אלא תהליך ארוך שנים. לנטייתך לאכול בוודאי חלק בסיפור הזה דרכו אתה מפצה על חסכים כלשהם. אתה עדיין צעיר מספיק כדי לשקם את חייך ואני מציע לך לא לחכות ולפנות כעת לטיפול. יש נקודה מסויימת שבה שנים ארוכות ללא קשר חברתי ועבודה הופכים לבעיה כרונית שקשה לשנות אותה וחבל לתת לזמן לקחת ממך את ההזדמנות לנהל חיים רגילים. בברכה ד"ר אורן קפלן