עצבות

שלום רב! אני בת 34 ולפני חודש נפרדתי מחבר אחרי 4 חודשי חברות כשבמהלכן שמתי לב למצבי רוח קיצוניים שלו ובעיה מינית שהוא סובל ממנה כמו-כן הוא סובל מפחד ממחוייבות היסטרי. אני יזמתי את הפרידה אחרי שהוא התחיל לטפל בכדורים ובטיפול פסיכולוגי כי לא הייתי מאושרת איתו ובהסכמה של שנינו נפרדנו כי הקשר לא עושה לאף אחד מאיתנו טוב לו בגלל שיש לו את עצמו ולי כי הוא התיש אותי והפכתי להיות כמו מטפלת שלו.לאחר הפרידה הרגשתי המון הקלה והיו לי המון רגעים שמחים ופתאום אתמול נשברתי והתקשרתי אליו אחרי שהחזקתי מעמד הרבה מאוד זמן.יש לציין שאני אוהבת אותו למרות שלא היה לי טוב בקשר ומבחינה הגיונית ברור שטוב שזה נגמר.כעת עולות לי מחשבות שליליות כמו "היכן אמצא בחור לקשר"? האם זה יקרה בכלל?יש לציין שהייתי בקשרים מאוד לא נכונים כל חיי וכאן לפחות הקשר הסתיים יחסית מהר לאור המודעות שצברתי בשנה האחרונה.שאלתי היא מה לעשות עם התחושה המצבורחת כל כך?איך יכול להיות שפתאום זה צץ ושהייתי כל כך בסדר?אודה לך על תשובה מהירה תודה דפנה (שם אמיתי)

דפנה שלום הגעגועים והרצון בקשר בוודאי מגבירים את הרצון להתקרב. נשמע שאת למדת על בשרך מה קשרים לא טובים עושים לך. אינני מכיר כמובן אותך ואת חברך לשעבר, אבל לפי מה שאת מתארת עזבת את הקשר עם ידיעה שזה לא סוג הקשר שהיית רוצה לחיים, ולא רק בגלל פנייתו לטיפול נפשי. במידה ואת מאמינה שיכול לחול שינוי של ממש ביחסים ביניכם יש מקום לתת סיכוי נוסף לקשר, והייתי מתנה זאת בהליכה משותפת לייעוץ זוגי שבו כל הבעייות יונחו בצורה גלויה על השולחן. חשבי טוב לפני שאת עושה צעדי התקרבות האם אין מדובר במצוקה ובדידות שאיתם את מתמודדת כעת והחזרה לקשר רק תחריף את המצב. אכן התלבטות לא פשוטה, אבל אף אחד אחר חוץ ממך לא יוכל לתת את התשובה. בברכה ד"ר אורן קפלן