מעגל סגור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/12/2002 | 15:55 | מאת: ליילה

שלום, בעייתי סבוכה ואינני מוצאת לה פתרון. אני בחורה בתחילת חייה (שנות העשרים). אני סובלת מחרדות רבות (פוביות). ייתכן שגם ישנן תכונות המויחסות לאישיות גבולית (כיוון מסוים). אני בטיפול פסיכואנליטי כשנה וחצי. משפחתי אינה בריאה, לאחרונה קראתי מאמר על אלימות במשפחה ששם הייתה חלוקה לסוגי משפחות ובניהן "משפחות כאוטיות", אני מניחה שזה יכול לתאר את משפחתי. הייתה אלימות רבה במשפחתי, אפיזודות אלימות. אנו משפחה של 4 נפשות שני הורים אח ואחות. קשה למצוא הגיון בהתנהגות הוריי, אבי אדם בור, אלים וחסר מודעות עצמית. אני ואחי מאוד שונים ומעבר לכך שאנו חיים באותו בית אין ביננו קשר מילולי. מעבר לאלימות פיסית הייתה התעללות נפשית שהופנתה אלי. גדלתי להיות בחורה חרדתית מאוד, חסרת זהות עצמית ובתחושת "קורבן". אני מניחה שמתוך מודעות עצמית גדולה ועקשנות חיפשתי מקורות עזרה. החרדות שאני מתמודדת איתן הופכות אותי לחלשה מאוד. אחי תמיד קינא בי מאוד והוא נחוש להרוס אותי, זה גורם לי לחוש אימה מתמדית. מדובר באדם אלים, תוקפני, מאיים, חסר בטחון ועם רגשי נחיתות. הוא מעביר רושם של אדם שלילי. לעומת זאת אני מאוד שונה ממנו ואנשים מכבדים אותי, מעריכים אותי. אני יודעת שיש לי כישורים רבים, אינטלגנציה, חוכמה, פוטנציאל רב, אך אני תקועה במצב הזה כל כך הרבה שנים. אחי מצידו מנצל את "החולשות" שלי - החרדות ונהנה להתעלל בי. יש לציין שאני עובדת ולאחרונה התחלתי ללמוד (אך ללא יכולת להתרכז). בעבר נהגתי לפגוע בעצמי והיו לי דפוסי הרס עצמי שהצלחתי להתגבר עליהם. אך השהות בבית שמה אותי "על הגבול" ולעיתים אני מרגישה שאני יוצאת משליטה. בבית כאמור ישנו כאוס תמידי ובתוך המצב הזה אני לא יכולה לבנות עמידה יציבה שתאפשר לי לבנות לעצמי חיים ולצאת מהמעגל הזה. אני לא מסוגלת כרגע לשכור דירה אך גם לא מצליחה לחסוך כסף. (אוכלת מחוץ לבית). בבית יש רעש תמידי, ובגלל מגוון חרדות אני מתקשה לשהות בו (ואולי נהנהית מרווחים משנים שמשמשים את אותם גורמים להתעלל בי). הפסיכואנליטקאית לא סבורה שאני זקוקה לתרופות, אבל אולי אני כן זקוקה להן כדי שהדברים האלו לא יחדרו אלי וימוטטו אותי כל פעם מחדש? אשמח לתגובתך ועצותייך אם יש כאלה לגבי המצב המתואר. תודה, ליילה

לקריאה נוספת והעמקה
21/12/2002 | 23:07 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ליילה שלום אני מנסה לחשוב ולתהות על השאלה והתשובה שאת מצפה לקבל ממני לעומת התשובה שאת מקבלת מהמטפלת שלך שמכירה אותך בוודאי הרבה יותר לעומק ממה שאפשר לספר בכמה פסקאות. בכאוס שאת מתמודדת איתו נדרשת תמיכה עצומה וכוחות נפש רבים כדי לא להתפרק, והעובדה שאת חווה חרדה אינה מפתיעה כלל, אולי היא אפילו מה שמציל אותך כיוון שאני מאמין שהטיפול שאליו הגעת הוא הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם העבר וההווה כדי שהעתיד יראה אחרת. יש בחוץ המון דברים להתמודד איתם, בעיקר מול המשפחה שאיתה את חיה. אני חושב שהתרופות הן אולי סוג של משאלה שיהיה משהו שיבוא מבחוץ ויבריא את הפנים. אינני מכיר אותך מספיק כדי לומר אם תרופות יעזרו או לא, אני חושב שזה דבר שאת צריכה לקרוא עליו ולדון עליו עם המטפלת שלך. אישית, אינני מתנגד לתרופות והן יכולות לדעתי לעזור במיוחד במקרים של התמודדות עם חרדה ודיכאון בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. עם זאת, יש מטפלים שמתנגדים לשימוש בתרופות למעט מקרים הכרחיים. כדאי שתהיי בעניין הזה מתואמת עם המטפלת שלך. במידה ותרצי רצ"ב קישור למאמר על סוגי חרדה שונים: http://www.psychologia.co.il/anxiety30.htm בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית