בתי בת ה- 7 במצוקה

לי ילדה בת 7 (שלישית מתוך 4) היא ילדה רגישה מאד ומאד צמודה אלי. מאד פרובקציונאלית אם מחליטה שהיא רוצה דבר מסוים היא מתרגזת מהר בוכה ומסרבת לאכול רק לאחר שיחות ארוכות ואבטחות שתקבל פעם אחרת את מה שביקשה מוכנה להרגע.היא מאד קנאית וכאשר סיבה מסוימת גורמת לה לקנא (אחד האחים או חברים היא מסוגלת מיד להיות ברוגז להרביץ לו או להעיף דבר מה שנמצא לידה) קורה מספר פעמים שהיא מזמינה חברה הביתה ואחרי כחצי שעה היא מחליטה שלא בא לה לשחק עם החברה (יש לציין כי היא חברותית ומקובלת מאד בכיתה) אני מאד מפחדת שיום אחד החברות יתעוררו ויפסיקו להגיע. היא בת אמצעית כאשר מעליה ילדה חריגה ומתחתיה תאומות בנות 3. יש לציין כי היא בעלת לקות למידה ומאד מתקשה בלימודים (כיתה א') היא מקבלת עזרה של הוראה מתקנת פעמיים בשבוע. היא אינה מוכנה לשבת איתי להכין שיעורים. היא אינה בעלת מוטיבציה לעבוד ולהכין את השעורים כך שהיא מאד מתוסכלת מזה. היא יודעת שקשה לה וגם שהיא חלשה בלימודים. אני מנסה להסביר לה את חשיבות הלימודים ומשתדלת להיות איתה רכה והכל בדחילו ורחימו. יש לציין שאני לא צועקת עליה גם כשהיא מתנהגת בצורה לא יפה. אודה להתייחסות המקצועית מה עלי לעשות?

שלומית שלום אינני יודע אם הדברים קשורים להיותה של בתך לקויית למידה, אבל ילדים רבים שסובלים מלקויות למידה זקוקים לעזרה גם ברמה הרגשית ולא רק בנושא הלימודים. לקות הלמידה מבטאת בד"כ התבוננות אחרת על העולם החל מגיל צעיר מאוד. כל הלמידה או החוויה האנושית נתפשת בצורה שונה החל מינקות, ולכן התוצאה אינה מתמקדת רק בלימודים. כמובן שגם התסכול בהווה, הן מהלימודים ואולי מדברים נוספים שלא מסתדרים בדיוק כמו שהיא רוצה. בנוסף, צריך לחשוב כיצד ההתמודדות שלה בתוך המשפחה משפיעה, מצד אחד עם אחות חריגה ומצד שני עם תאומות, זו מציאות מורכבת שמעוררת בוודאי רגשות שונים. אני מציע לך לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג ילדים. במצב הקיים יש לי הרגשה שהילדה היתה יכולה להפיק הרבה מטיפול פסיכולוגי תומך. לא מדובר בטיפול אקוטי, לא במצב חרום, אלא בתהליך איטי שיאפשר לה להתבטא מבחינה רגשית ולעבד את מה שקורה לה בפנים בצורה יותר מאורגנת. בברכה ד"ר אורן קפלן