שאלה

אני סטודנטית לפסיכולוגיה ולמדנו על כל מיני תופעות פסיכולוגיות כגון אובססיה . וגם אנשים נוירוטים (מחשבות חוזרות על דבר מסוים ספציפי). בעבודה הכרתי הכרות של שלום ופה ושם פעם בהרבה זמן דיבור סתמי של דקה. הענין הוא שכשהסתכלתי לבחור בעיניים עוד מהשניה הראשונה שפגשתי בו ראיתי משהוא, אני מרגישה שכל פעם שאני מסתכלת לו בעיניים אני רואה משהוא. עיניים היא ראי של הנשמה והבחור הזה מאד מצא חן בעיני. ואני בחורה שכמעט שום גבר לא נוגע לה בלב. אני בת 22 והוא השני שנגע לי בלב ואין לי הסבר לזה. אם יוצא מצב שהוא עולה למשרד אני יוצאת מריכוז ולוקח לי כמה דק' להירגע. השאלה היא - אם כל דבר כמעט מזכיר לי אותו זה מחייב שאני אובססיבית או נוירוטית (כי לדברי המרצה שלי כל אדם הוא נירוטי) ? זה לא יכול להיות סתם התאהבות? ואיך יוצאים מזה ?(עד עכשיו אני משתדלת לא להסתכל עלוי ובטח לא בעיניים אבל זה לא מעשי כ"כ כי אם אני מוצאת חן בעיניו אז הוא יחשוב שהוא לא מוצא חן בעיניי ואני לא רוצה להרוס כל סיכוי למשהוא. מה יש לי ? התאהבות? נוירוטיות? אובססביות? פרט חשוב- אני לא מטרידה ולא מציקה לו, אני חיה בשלי. בבקשה ענה לי תודה רבה

גלית שלום את מתחילה את ההודעה בתיאור כללים לאבחנה נפשית. אני מציע תחליף לכללים שציינת. הכלל שאני מציע הוא השאלה האם את במצוקה או מרגישה שיש התמודדות נפשית שעומדת כעת בפניך. במידה וכן חשוב איזו התמודדות חיצונית ופנימית את עוברת כעת וכיצד זה ישפיע על חייך הנפשיים והחיצוניים. זה לא כל כך משנה אם ספר מסויים יגדיר אותך כנוירוטית או אובססיבית. תיאורטית אפשר לתאר כל התאהבות כנטייה אובססיבית כיוון שהיא מעלה מחשבות חוזרות ונשנות על אדם אחר. עם זאת, כל נטייה נפשית יכולה להיות חיובית ובונה במינונים נכונים. לכן השאלה המרכזית אינה סוג הנטייה אלא עד כמה את חייה בשלום עם עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן