בשביל מה חיים???

מישהו יכול להגיד לי בשביל מה חיים???? ואם לא רוצים לחיות , אז ?????

עדנה, חיים, כי החיים יפים עם הבעיות. עדי

אין לי מושג!!! אני שואלת בדיוק את אותה השאלה, וקוויתי שאקח משהו מהתשובות שתקבלי. הסיבה היחידה שאני עדיין כאן, היא המשפחה. אני לא יכולה לעשות להם את זה, ועל דעת עצמי ללכת ולהשאיר אותם מאחור עם כל הסבל. מספיק גם ככה קשה בעולם הזה, אז אני לא רוצה להעמיס עליהם. נכון שאז בסופו של דבר אני ממשיכה לסבול, אבל אני מנסה בכוח למצוא את הדברים הקטנים שיעשו לי טוב ביומיום, ואם לא לי, אז אולי לעשות טוב לאחרים. אני יודעת שזה לא מספיק! הרי אני ממשיכה לשאול את עצמי שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב......... האמת ? מה שאני באמת מקווה ? שיום אחד פתאום יגיע איזה משהו, איזה מצב מסויים או דבר מסויים שיראה לי שהיה שווה לחכות! אז אני פשוט תופסת חזק עם השיניים כדי לא ליפול, ומחכה............ הרעיון זה גם לא לחכות למשיח (מי זה בכלל?.....) ולעשות משהו בנידון. מצחיק אותי לראות את הדברים שאני כותבת. הלוואי שהיתי מאמינה בזה כל היום וכל הימים. היום במקרה אני במצב רוח טוב. אבל ברגע שתרגישי שזהו! תכתבי שוב! קודם! אין לך מה להפסיד..... (והלוואי שגם אני יעשה ככה.... מסופקני.)

בשאלה הזו עוסקים כולם, יש ספרי מחשבה יהודיים רבים שעוסקים בשאלה הזו, ואת מתפרצת לדלת פתוחה. כל אחד מנסה למצוא טעם בחיים, מה יצא אם לא תרצי לחיות? תתאבדי? תכנסי לדיכאון? מה שאני מציעה לך זה לברר את זה עוד בפורום אחר לפני פורום פסיכיאטריה, יש סימינרים מיוחדים בנושא, ואי אנסה לברר כתובות, הסימינרים מיועדים לאנשים חילוניים, שמנסים לברר מה תכלית האדם. בסימינרים האלה שמנוהלים ע"י יהודים דתיים (ולא כתות אחרות למיניהן) את מגיעה למקום שבו את מקבלת אירוח מלא למספר ימים,במחיר סמלי, יש הרבה שיחות , הרצאות, בפורמים גדולים, וקטנים יותר, יש אוזן קשבת, ויש מי שיענה, והכי חשוב, אלה אנשים חכמים מאוד, ועוד אנשים ששאלו פעם את השאלה הזו. הסימינרים האלה מנוהלים ע"י "ערכים" ואחפש לך את מספר הטלפון שלהם, כי הין לי לידי ואני לא זוכרת בע"פ. את לא צריכה להתלבש כמו דוסית שם, את יכולה לבוא עם בגדים רגילים 0לא פרובוקטיבים) אם את לובשת מכנסיים ארוכות אף אחד לא יגיד לך כלום. את גם לא צריכה לחזור הביתה דתיה, אבל ללא ספק תחזרי חכמה יותר. אני מודעת מראש לגל של תגובות שליליות שתשובתי תגרור, אבל מראש אני אומרת לכל המלעיזים - תנסו גם אתם. אחר כך תלעיזו.

שלום לך גמ... אף אני שואל את עצמי יום יום את השאלה הזו ואני יכול רק לקוות באמת כמו שתיארת שיגיע הרגע שבו אגיד שהיה שווה לחכות ! בינתיים תחזיקי מעמד כרגע בשביל המשפחה שלך ובעתיד אני מקווה שיבואו גם דברים אחרים...ביי

עדנה שלום, אני יוצא מנקודת הנחה כי כתבת את שאלתך ברצינות, והיא אכן קשורה יותר לתחום הפילוסופיה והמוסר. בשאלתך, שנראית לכאורה פרובקטיבית, טמונות אחת הדילמות האנושיות הגדולות ביותר והיא שאלת משמעות החיים. כל הדתות הגדולות, הן במערב - קרי היהדות, הנצרות והאיסלם, והן התורות הרוחניות של המזרח, יוצאות מנקודת הנחה שיש אלוהים כי אחרת קיומו של האדם הופך להיות אבסורדי ושאלתך הופכת רלוונטית מאי פעם. יחד עם זאת אנסה לענות לשאלתך ממקום מעט אחר. בתכנית מאוד מעניינת שראיתי בערוץ שמונה (ערוץ המדע בכבלים) על חוויות שלאחר המוות, כלומר אלה ש-"מתו" מוות קליני וראו אור גדול ומנהרה וכל זה, חזרו רבים מהמשתתפים על מאפיינים דומים המשותפים לחוויותיהם של כל אלו שעברו חוויה מסוג זה. היא סיפרו שהם פגשו יישות, לפעמים אדם מוכר או דמות דתית (ישו, מוחמד, בודהא וכו') לפעמים רק אור גדול - ואותה יישות סקרה איתם את חייהם עלי אדמות. הסקירה, כך מספרים אלו ש-"חזרו" משם, נעשית ללא שיפוט, כעס או שליליות, והיישות סוקרת את חייו של הנפטר או הנפטרת לפי שלושה מאפיינים, וכאן אני מגיע לשאלתך, עדנה. על פי אותה תכנית בערוץ שמונה, שלושת המאפיינים הם: אהבה, מימוש העצמי ומה נתת לעולם. היות ואין משמעות אוניברסלית אחת לחיים, כלומר אין משמעות אחת ש-"תדבר" אל כולם, אנחנו יוצרים בעצמנו את המשמעות עבורה אנו חיים. אנו מוצאים אהבה, שהיא על פי המיסטיקה והדתות הגדולות "חזות הכל" ומה ש-"מחבר בין כל החלקיקים ביקום", ובאהבה אנחנו נותנים מעצמנו ומקבלים את האחר. המימוש העצמי, קרי הגשמת הייעוד, היא נקודה סבוכה מעט יותר להבהרה. באופן כוללני מאוד, תוך שימוש לצערי ב-"סיסמאות" רוחניות, הגשמת הייעוד ומימוש העצמי נעשים באמצעות הרגשות. את או אתה מרגישים מה טוב לנו, מה עושה לנו הרגשה טובה ומה אנחנו נהנים ואוהבים לעשות. ההתמקדות בעשייה שאנו אוהבים לעשות ונהנים ממנה - גורמת לפעולה להפוך לאישית - היא עושה לנו טוב באופן אישי. כשמשהו עושה לנו מאוד טוב הוא נהיה חשוב עבורנו - הוא הופך להיות בעל משמעות. (בדיוק אגב כמו עם דברים רעים שנותנים לנו הרגשה רעה ולכן המשמעות שהם נותנים לחיינו היא שלילית) הדרך להגשמת הייעוד או המימוש העצמי היא אם כך התמקדות במה עושה לנו באופן אישי הרגשה טובה. אולם למרת שזה נשמע קל, מדובר במסע פנימי אל תוך מה שאנחנו מרגישים באמת ומה אנחנו רוצים באמת ומה באמת עושה לנו טוב. המסע הפנימי אל תוך מה שאנחנו מרגישים נקרא לפעמים בסלנג "מודעות עצמית" והמשמעות היא להיות מודעים למה שאנחנו מרגישים בזמן שאנחנו עושים דברים, ולא רק לחשוב עליהם. המאפיין השלישי הוא מה נתת לעולם. זהו מאפיין הבודק עד כמה את כבן אדם נתת מעצמך לאחרים. הסיבה על פי המיסטיקה לפרמטר הזה דווקא, נעוצה באמונה הרוחנית שנתינה אמיתית לאחר או לאחרים נותנת לך סיפוק אמיתי ו-"אנרגיה" רוחנית" בחזרה. זו הסיבה שנתינה ומצוות הצדקה חשובים כ"כ בכל הדתות. יש לזה גם סיבה מיסטית עמוקה, אבל אין זה הזמן והמקום לפרטם. יורשה לי להזכיר בנקודה זו אמרה חכמה שקראתי באיזשהוא ספר: "חלומותיך אינם צריכים להיות גדולים, מספיק שהם שלך" בנקודה זו עדנה, עלייך לשאול את עצמך מה את אוהבת ומה עושה לך טוב. כדי להתמקדבצורה טובה יותר, אני ממליץ להתמקד במה היית רוצה ברגע זה, מה היה עושה לך טוב ברגע זה ומה את אוהבת ברגע זה. ההתמקדות ברגע זה עוזרת לנו להימנע מהתיסכול של לחשוב מה עושה לנו טוב "בחיים" באופן כללי וחוסר היכולת שלנו לדעת מה יהיה בעתיד. אם תעשי מה שטוב לך, וכדי לדעת מה עושה לך טוב את צריכה להתמקד ברגשותייך שלך, יהיו לך חיים טובים ומהם תצמח המשמעות. המשמעות אינה עומדת בזכות עצמה אלא נובעת מתוך משהו שעושה לנו טוב (או רע במקביל). חשוב לזכור כי אחרים אינם יכולים לדעת מה טוב לך, וזאת משום שהם אינם יודעים איך את באמת מרגישה - רק את יודעת. אז תעשי רק מה שטוב לך ותמצאי משמעות. גשם