התמודדות עם ילדה בת 3

הבת שלי בת 3, היא ילדה (בת יחידה שנולדה לאחר טיפולים)מפונקת, עצמאית מאד, פיקחית מאד, מבינה עניין מהר מאד ועושה דברים שבני גילה לא עושים(מבחינת השפה, מוטוריקה וכד´)אך יחד עם זאת מבחינה התנהגותית יש לנו איתה בעיה קשה שהחריפה בזמן האחרון. בעלי טוען שאני אשמה בכך שנתתי לה חופש והרשתי לה הכל ואין לה גבולות. נכון אין לה גבולות אבל אני חושבת שמאותו חופש כן יצא לה משהו והיא נפתחה למדה הרבה מאד דברים. גם להיות מאד עצמאית כי נתתי לה לנסות כל דבר שביקשה. אני רוצה לתת כמה דוגמאות קטנות להתמודדות יום יומית איתה שאני למעשה לא יודעת איך להתמודד ואני אשמח לעצות: לפעמים היא אוכלת ארוחת ערב לבד ואני מרשה לה מול המרקע (יש לה תכנית שמקריאים סיפור) ואנו יושבים לידה. אם מאכילים אותה בסדר, אם כי היא עושה שטויות שיכולים לשגע.אם לא מאכילים אותה, זוועה! השבוע השארתי אותה לבד וכשחזרתי היא שפכה את המים מהבקבוק שלה לתוך הצלחת , למגב, וכמובן שנרטבה החולצה.(זו לא פעם ראשונה, הרבה פעמים היא לקחה מים ושפכה על השולחן בסלון כדי לקחת מגבת ואח"כ לנגב, היא אוהבת לנקות) מצאתי את עצמי עומדת וצורחת עליה כי כבר א יכלתי, הוצאנו אותה מהכיסא ובעלי נתן לה עונש לא ראות תכנית שהיא חיכתה לה , בלי אמא/אבא שמקריאים סיפור אלא ללכת לישון לבד במיטה. היא לא הפסיקה לבכות אבל לא ביקשה סליחה או משהו כזה וכזיא רוצה היא מבקשת. היא מאד עקשנית. הסברתי לה כמה פעמים למה העונש ולעיתים יש לי תחושה שהיא כלל לא מקשיבה לי. יותר מאוחר שאלתי אותה למה היא נענשה ה היא ענתה אני לא יכולה להגיד. היא ניסתה פעמים לרדת מהמיטה ובסוף נרדמה. אתמול היא אכלה איתנו ליד השולחן, כי מאותו יום החלטתי שלא אוכלים יותר לבד אלא ארוחה משפחתית בתקווה שאיתנו יחד יהיה טוב . גם היא לא סיימה את האוכל, אכלה סילחה על הביטוי כמו ברברית עם ידיים , היא סרבה לאכול עם סכום (היתה תקופה שהיא אכלה יפה מאד, והיא יודעת), אומרים לה לקרב את הפה לצלחת וכאילו במכוון היא מתנגדת ואכלה רחוק כדי שאוכל יפול על הריצפה. לקחתי את הצלחת ואמרתי את סיימת לאכול . זה לא הפריע ללה! היא מבקשת בבוקר אני אסרק אותה ואומרת איזו תסרוקת אבל במכוון היא לא עומדת כדי שאצליח אלא רוקדת, הולכת כדי למשון זמן היא מוןציאה לי את הנשמה עד שהיא הולכת מסורקת. הרבה פעמים אני שואלת אותה שאלה והיא בשלה כאילו לא שמעה ולא עונה. אני סוגרת את המרקע ואומרת לה את תעני כששואלים אותך והיא מושכת זמן ובסוף עונה. יש עוד הרבה מקרים ובגן הגננת אומרת שהיא מקסימה, יש בגן ילדה שהיא התחברה איתה משנה שעברה וכל ההתנהגויות האלה , יש לי תחושה שהם מאותה ילדה (הבת של אחת הגננות) ואני לא יכולה להפריד. האם זכותי לדרוש מהגננת הפרדה ואו לימוד הרגלי אכילה ליד השולחן? אני אובדת עצות, האם אני אשמה? איזה עונשים לתת למקרים כאלה ואם לא עונש אז מה כן? ובבקשה אל תשלחו אותנו ליעוץ כי בעלי לא מוכן לשמוע על כך ולי כרגע אין זמן. סליחה על האורך ותודה

אני לא אשת מקצוע, סתם אמא, על פניו זה נראה כהתנהגות נורמלית של ילדה בת 3 שבודקת את הגבולות שלה. נראה לי שאתם קצת מגזימים בתגובה שלכם ואולי היא נהנית מתשומת הלב שאתם נותנים לה כשהיא עושה כביכול "מעשים רעים". אשמח לשמוע את דעת הרופא בעינין, כי אם זו לא התנהגות נורמלית של ילדה בת שלוש הרבה אמהות יהפכו מודאגות.

לימי שלום אם היה מדובר בילדה בגיל כפול מזה של בתך הייתי מדבר איתך אולי על בעיה של גבולות. התנהגותה אופיינית מאוד לילדה בת 3 ויש לי הרגשה שאתם משייכים לה כוונות שמתאימות לגיל הרבה יותר מבוגר. יתכן שהיא בודקת את הגבולות שלכם, אבל די בטוח שהיא לא ממש מבינה על מה נענשה. רצון להשתעשע עם האוכל מאוד מקובל בגיל הזה. הילדה אולי מבינה שאתם לא ממש רוצים שהיא תלכלך את הסביבה אבל עדיין לא מופנמים אצלה כללים של חינוך ומוסר. אפשר באמת "להשתגע" מילדים בגיל הזה כי הם מספיק מבוגרים לנוע ולעשות כל דבר, אבל עדיין תינוקות מבחינת ההבנה החברתית שלהם. קבלו את זה ביותר הבנה וסבלנות. החינוך הוא תהליך ארוך ואי אפשר לצפות שהיא תבין את הכללים שלכם בבת אחת. התוצאה של המאבק עלולה להיות שהיא תצא עם תחושה שאתם כועסים עליה בלי סיבה והיא לא מבינה למה, ואתם סחוטים מהמאבק. חבל כי זה מקלקל את היחסים בינכם וההנאה מהם. קשה לתת עצות מרחוק ובלי להכיר אתכם ואת הילדה. אני מציע שתנסו רק לחשוב על זה בצורה יותר נאיבית, בלי לשייך לילדה כוונות שליליות. כשהיתה בת שנה הייתם בוודאי מקבלים כל זאת בהבנה. נסו לחשוב שלפעמים היא עדיין בת שנה מבחינה נפשית. זו מאוד טבעי. בברכה ד"ר אורן קפלן