הרס עצמי - סוג של הנאה?

שלום רב! שמי ניר ואני כבן 25 ,לפני כ-4 חודשים נפרדתי מחברתי ,אני מודע לכך שאנו לא מתאימים וכשאני רגוע אני שלם עם ההחלטה.אך יש מצבים (לעיתים קרובות) בהם אני נכנס למן טירוף ומתעסק בדברים שעושים לי רע ,כמו להיפגש איתה "במקרה" במחשבות שלא עושות לי טוב ובאובססיביות מחתרתית.... לפני שאני עושה דברים אלו אני מודע שהם יעשו לי רע ובכל זאת עושה אותם ובאיזה שהוא מקום אני נהנה מזה,לא סוג ההנאה המוכר אלא משהו שמאוד קשה לי להסביר. במעשים אלו אני כורה לעצמי בורות עמוקים שלוקח לי המון זמן לצאת מהם וכאני יוצא מהם אני שוב פעם עושה את אותם הדברים. איך ניתן להסביר תופעה זו? חשוב לי להדגיש שאני עדיין מאוד מאוד אוהב אותה,אבל יודע לעשות את ההבחנה (ושוב כשאני רגוע..) בין זה שאני אוהב אותה אך אנחנו לא מתאימים. ניר

ניר שלום אתה מסביר בצורה די פשוטה את הבעיה. אתה אוהב אותה עדיין, ואין קשר לידיעה הרציונלית שאתם לא מתאימים. מה לעשות, הרגש אינו משתכנע תמיד מטיעונים רציונליים. מכאן שזו לא הנאה מהרס עצמי אלא סיפוק הרגשות שעדיין יש לך כלפי אותה בחורה. יתכן שהזמן יעשה את שלו ואהבתך תפסיק וקשר אחר, אולי מתאים יותר, יתחיל במקומו. אם אתה מרגיש שאתה מסתבך עם עצמך אולי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי בעניין. בברכה ד"ר אורן קפלן