ביתי בודדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לי בת בת 6 - עלתה לכיתה א. כבר מהגן אין לה ממש חברים והיא לא מצליחה או לא רוצה להתחבר עם ילדים אחרים. מידי פעם היא משחקת עם ילדים אבל לא באופן קבוע. שוחחתי איתה והיא טוענת כל פעם משהו אחר.ש "לא בא לה" לשחק או ש"כולם כבר שיחקו" וכו. חשוב לציין שיש לה אחות בת 7 שהיא מאוד תלויה בה ואוהבת לשחק רק איתה ואפילו עם החברות שלה. שאלותי: האם המצב עניין של גיל והוא יכול להשתפר? האם כדאי להמשיך לנדנד לה ולהציע לה להזמין ילדים ו"לעשות מאמץ" או שהעניין לא בשליטתה. ? ממה הדבר נובע? היא ילדה יפה ותוססת ואפילו לא ביישנית אלא רק בפורומים גדולים. תודה
אמא חמודה, זוהי רק תחילת השנה , אם קשה לביתך ליצור קשר אולי את תנסי לעזור לה , נסי להזמין אליה חברה הביתה (מישהי שהיא תבחר) מידי פעם, או נסי לצרף אותה לפעילות כמו חוג או ללכת למרכז, גינה , סרט, הצגה או כל דבר שהוא בחברת חברה לכיתה (כמובן מישהי שהיא תבחר), מה שחשוב זה לא להציק לה בנושא אם תייחסי חשיבות רבה מידי אז את תעבירי לה מסר שיש לה בעיה תני לדברים לזרום לבד ואולי עם קצת נסיון מצידך , ובמידה ותראי שהדברים קיצוניים תמיד תוכלי לפנות לייעוץ, המון הצלחה.
לאמא שלום אני מסכים עם התגובה שקיבלת. חשוב מצד אחד לא להפוך את זה לעניין שנדון כל הזמן. במידה ותצליחי לעודד אותה לפגוש חברות, מה טוב. כדי להמתין עוד תקופה ולא ללחוץ, במיוחד אם היא לא משדרת סימני מצוקה. במידה ותראי שהתופעה ממשיכה עוד חודשים רבים תוכלי לפנות לייעוץ בביה"ס עם היועצת או פסיכולוג/ית ביה"ס או עם פסיכולוג ילדים במקום אחר. ילדים רבים בכיתה א' נקלטים לאט. אמנם מדובר בתהליך שמוכר לך מהגן, אבל צריך לתת לזמן לעשות את שלו. במידה ואת מרגישה כעת מצוקה אצל הילדה תוכלי לפנות לייעוץ כעת. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
