תקשורת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי קשיי תקשורת עם אנשים. אני סטודנט בשלהי שנות העשרים שלו,נשוי למעלה משנה, וכשאני צריך להיאבק על מקומי - בין עם זה עם אשתי בין עם זה עם סטודנטים אחרים - אני פשוט מעדיף לוותר ולא להיכנס למאבק. זה מביא לכך שלעיתים כשאני צריך משהו אני מוותר עליו לטובת אחרים גם כשזה עולה לי באי-הגשת עבודה עד כדי סיכון המשך הלימודים שלי. הכל כדי לא להיכנס למאבק. זה איננו דפוס חדש. מאז ומתמיד הייתי כזה. ניסיתי בעבר טיפול קבוצתי של "חרדה חברתית" אבל הבעיה לא חלפה. אשתי בעד טיפול תרופתי אבל לדעתי היא רק מנסה לשלוף פתרונות מהשרוול. מלבדה איש במשפחתי אינו יודע על הבעיות שלי. למעשה הבעיה מוליכה לבעיה אחרת גם-כן:המגע המתמיד עם בני-אדם והחרדה שלי מלחשוף את עצמי בפני אחרים גורמת לי גם להינעל בפני עצמי עד כדי כך שאני מתקשה על-פי-רוב לבטא את עצמי ואת תחושותי אפילו לעצמי מתוך חשש שאיכשהו זה יגיע לידיעתם של אחרים.הפחד שלי הוא שמה שאני חושב ימצא את דרכו במוקדם או במאוחר אל הכתב ומישהו "יעלה" על זה איכשהו. למעשה גם כאן אני חרד שמישהו יעלה על זהותי. בעבר החרדה הזו מאחרים גם פגעה ביכולתי לקיים דיאלוג טיפולי כלשהו. בעבר טופלתי גם פסיכותרפיה באמנות ובפסיכודרמה.וגם טיפול תרופתי. לאן עלי לפנות כעת?
נחשון שלום נשמע שאתה מודע לבעיתך ואף היית בעבר בטיפולים שונים. אין זה אומר שמה שהיה בעבר זהה למה שקורה היום, גם אם הוא המשכו של אותו סיפור. אני ממליץ לך לפנות כעת לייעוץ פסיכולוגי ולנסות לברר עם עצמך מה מוקד הבעיה. מאחר ואתה סטודנט תוכל לקבל טיפול בשירות הפסיכולוגי של המוסד בו אתה לומד במחיר מוזל, ברר את הפרטים בדיקן הסטודנטים. בברכה ד"ר אורן קפלן
איני לומד באוניברסיטה,כך שאצלנו אין דיקן סדוטנטים ובוודאי שלא שרות פסיכולוגי...לא משנה.
הי נחשון, תהיתי האם תרצה שאכתוב לך, אני חשה הזדהות די מדהימה עם התיאור שלך. אולי מכאן נוכל להיוושע? (אם כן רשום לי מה האי מייל שלך) מיכל
[email protected] זה האימייל שלי. נחשון