מה פחות גרוע ?

לפסיכולוג שלום רב, אנא ממך עוץ לי עצה: מה פחות גרוע משני מצבים אפשריים ? 1 ) להישאר במסגרת המשפחה דהיינו בעל ו4 ילדים, בנסיבות שהנו חסר מודעות לחלוטין בנושא חינוך (למרות שהנו אב, ואגב לא יכולתי לדעת זאת מראש בנסיבות טרום הוריות, וגם לא העליתי על הדעת אפילו קיום אפשרות שכזו, שאדם לא יודע מה פרוש גבולות, לא מודע לכך שהינו מודל-חיקוי וכן הלאה, כל שנות-נישואינו מעל 20 שנה , הנני סובלת מיני התנהגיויות שאינו מודע כלל לטיבן הקלוקל וכן הלאה. כל ניסיונותי להסביר לו כיצד לגבות אותי וכדומה, כיצד להתייחס להתנהגות/למעשה ולא לעושה, וכדומה עולים בתוהו. האדם מתפרץ לעברי "אל תלמדי אותי......". כל זאת מאוד מאוד בקיצור, תתפלא.... עלי לציין שמסגרת המשפחה מאוד מאוד חשובה לי , ולכן, למרות הסבל שעובר עלי, איני מפרקת אותה ולמרות כל מה שתארתי. מכאן שחוזרת בזאת לשאלתי המקורית: מה פחות גרוע ,להשאר כך, ולנצל תפקודו התקין (אך ורק בתחומים הטכניים ), או להפרד נגד רצוני ובפרט נטייתי הטבעית ???? איני רוצה לחיות לבד / ובפרט ללא ילדיי. עלי לצין שהנני אדם עדין /רגיש ,תרבותי, ולצערי בן-זוגי התגלה כאדם בעל הרבה נכויות שמתבטאות במחסור בתובנות בתחומים משמעותיים לחיים משותפים (כולל לגידול ילדים ,) וכן בעל התנגדות ללמוד ולהתפתח . מודה לך בעד סובלנותך, (ואגב התקשיתי להקיף את כל מאפייני המצב). בהוקרה על מענה סובלני ותומך.

שלום אני חושש שלא אוכל לפתור קונפליקט כה מורכב עם מקורות הסטוריים משנים רבות. אני מציע שתנסי לקבל ייעוץ כדי להתמודד עם השאלות החשובות שאת מעלה, ואולי על דרכים לשפר את המצב בבית לפני קבלת החלטה על פירוד. הייעוץ יכול להתחיל מאנשים קרובים בסביבה ועד ייעוץ מקצועי. תוכלי להיעזר בלשכת הרווחה ע"י עובדים סוציאלים, בבריאות הנפש ע"י פסיכולוגים, בתחנות לייעוץ למשפחה ועוד אפשרויות כאלה. החלטות כאלה צריך לקבל תוך מודעות והבנה מלאה למצב ולכן מדובר בתהליך ולא בנקודת זמן אחת, לפחות לאור תיאורך כעת. בהצלחה ד"ר אורן קפלן

שלום רב חזרה , ראשית אני מודה לך מאוד, בפרט על הפניית תשומת-הלב שהחלטות כאלו יש לקבל תוך מודעות והבנה למצב,והדבר ברור לי לחלוטין!!! האמת שהיינו ביעוץ כבר מס. פעמים ואצל מס. פסיכולוגים, אך הבעייה ששותפי לחיים זקוק לטיפול פרטני/ אישי, ואותו דר' לפסיכולוגיה קלינית שהיינו בטיפול אצלו עד לעת האחרונה,. וכן עובדת סוצייאלית שפניתי אליה, שניהם כאחד באופן ב"ת העירו את תשומת לבי שמדובר באדם מבוגר, ולכן עד אשר לא יפנה מעצמו ביוזמתו לא ניתן להגיש לו מן הסתם ..טיפול ועזרה באשר לאופני התנהגותו הלוקים וכן הלאה. שאלתי, מה לידיעתך ולנוכח הידע שברשותך עלי לעשות, כיצד אוכל להכריע סופית האם להשאר במצב הנוכחי / להיפרד ?.. (* חשוב לי לציין שבנוסף לכך שלי חשובה המסגרת , גם חבל לי להפריד את הילדים וכן הלאה, ומאידך, הדוגמאות שרואים בתחומי זוגיות והורות הם על הפנים אנא השב לי בסובלנות כמו עד כה. בהערכה רבה !!!!!!!!!!!!!ד"ר אורן קפלן כתב/ה: > > שלום > אני חושש שלא אוכל לפתור קונפליקט כה מורכב עם מקורות הסטוריים > משנים רבות. > אני מציע שתנסי לקבל ייעוץ כדי להתמודד עם השאלות החשובות שאת > מעלה, ואולי על דרכים לשפר את המצב בבית לפני קבלת החלטה על פירוד. > הייעוץ יכול להתחיל מאנשים קרובים בסביבה ועד ייעוץ מקצועי. תוכלי > להיעזר בלשכת הרווחה ע"י עובדים סוציאלים, בבריאות הנפש ע"י > פסיכולוגים, בתחנות לייעוץ למשפחה ועוד אפשרויות כאלה. > החלטות כאלה צריך לקבל תוך מודעות והבנה מלאה למצב ולכן מדובר > בתהליך ולא בנקודת זמן אחת, לפחות לאור תיאורך כעת. > בהצלחה > ד"ר אורן קפלן >