מצבי רוח ודאגות

שלום לך ד"ר. אני בת 29 - מטופלת בשני ילדים קטנים וגרושה. לא אפרט כאן את הסיבות לגרושיי אך אציין שהדבר נעשה ביוזמתי ולא היווה טרואמה לגבי. מאז הגרושים עברו 5 שנים ויש לציין שעד לפני כשנה תפקדתי בצורה טובה מאוד גם עם ילדי - עבדתי בעבודה מכובדת , הרווחתי טוב ,היו לי אנרגיות רבות מאוד ,הייתי מלאת מרץ,זו התקופה שבה גם הכרתי את חברי מזה שלוש שנים, אולם ,לפני כשנה לערך בעקבות הצטברות של בעיות אם מעסיקי בעבודה ,בעיות עם חברי,ועוד ועוד ,פשוט התחלתי לסבול מהתקפי חרדה שעברו מאז (אם כי נשארה חרדה כללית ודאגנות המלווה אותי כל היום). כיום אני מרגישה ממש שחוקה נפשית - אני כל היום מסתובבת עם מועקה ,לחצים בחזה, לא נהנית מכלום,כל היום עצובה ,אני עצבנית על ילדי הקטנים,לא מרוצה מיחסי עם החבר שפרצופו האמיתי התגלה כנצלן בלתי נלאה,אין לי פשוט אנרגיות לכלום, אני חרדה כל היום ,אני אפילו לא יכולה לומר ממה בדיוק ,אבל זאת פשוט לא אני. אני אומנם עובדת במשרה מאוד מענינת אבל אני מרגישה כמו מתה -חיה, בוכה המון,ופשוט מרגישה תסמינים של דכאון. יש לציין שהייתי בזמן התקפי החרדה אצל פסיכיאטרית והיא נתנה לי סרוקסאט אבל לא לקחתי בסופו של דבר. שאלתי היא - איך לחזור להיות אותה בחורה שמחה ומלאת חיים שהייתי ? מאיפה לקחת את הכוחות להמשיך הלאה עם כל הקשיים המנטליים והכלכליים שלי כאם חד -הורית ? האם אצטרך לחיות עם המועקה ומצב הרוח הרע כל החיים? תודה על תשובתך המהירה .

אפרת שלום יש לי הרגשה שמצבור של דברים שעברת במהלך השנים האחרונות יצרו עומס נפשי שכעת בא לידי ביטוי. כמו שאת כותבת הגירושין עברו בשלום, אבל סביר להניח שעצם הפירוד והתהליכים שעברת ומה שעימו את מתמודדת היום, כל אלו דורשים אנרגיות נפשיות מעבר למשאבים שעומדים לרשותך כעת. הטיפול התרופתי עשוי לעזור, אבל אני חושב שאת צריכה לפנות לטיפול בשיחות, עם או בלי התרופות. הבעיה במצבים הללו היא שרמת החוסן הנפשי נשחקת ואז יש רגישות לחרדה, דיכאון ואפילו סתם מחלות בשל ירידה בחוסן המערכת החיסונית של הגוף. אני מציע לך לכן לפנות לטיפול פסיכולוגי. העניין הוא לא לחזור להיות אותה בחורה שמחה ומלאת חיים, אלא להתקדם הלאה ולהיות אולי שמחה ומלאת חיים, אבל גם מודעת יותר לעצמה ולדברים שטובים ומתאימים לה בחיים. אני מצרף קישור לתמצית על טיפול בחרדה. http://www.psychologia.co.il/anxiety2.htm בברכה ד"ר אורן קפלן