סוגי טיפולים

רציתי לדעת מה ההבדל בין טיפול דנמי לבין טיפול קוגניטיביואיך אני אדע מה מתאים לי בנתיים אני בטיפול דינמי כבר יותר מחצי שנה ולא מרגישה שום שינויולא נוספה לי שום תקווה ואני בכלל יודעת מה תפקיד המטפלת שלי לי נראה שזה לאסוף את חלקקי הקול שלי ולהוסיף את המילה למה??ממש כמו הד.אני נפגעתי ממנה על כך שאני מרגישה שאני מדברת עם עצמי והיא לא מראה לי שבאמת איכפת לה ממני למדתי לא להאמין למטפלים הם לא שם בשבילך ורק אם אתה עושה את עצמך במצוקה אז פתאום מאד איכפת להם ממך. תעזור לי נראה לי שאני מאוהבת בהואני לא יודעת למה ואיך היא לא יותר מידי מדברת משתפת היא כלום וגם אני ממש נפגעתי שזה קשר חד כיווני אני לא סובלת אותה היא לא שם בשבילי ורוצה שאני אחשוך סתם כך את סודותי .איך אני לא אהייה סגורה אם אני עדיין לא מרגישה בטוחה אני רוצה שבהיא תגיד לי מה דעתה עלי על הרגשות שחי שתיתן לי אישור לקיומי?????

טל שלום לשאלתך הראשונה, טיפול דינמי מניח קיומו של לא מודע ותהליכים לא מודעים. טיפול קוגינטיבי עוסק יותר בתהליכי החשיבה, אמונות חיוביות ושליליות. הראשון בד"כ נחשב לטיפול ארוך טווח לטיפול בבעיות שאין להם מוקד מאוד ברור ולכן עשוי לעזור לשינוי נטיות אישיות וסגנון חיים. הקוגינטיבי עוסק בבעיות ממוקדות יותר ולכן בטווח קצר יותר. לגבי הנושא השני, אי האמון שנוצר בינך לפסיכולוגית הוא בוודאי מכשול לטיפול. את צריכה לבדוק האם זה קשור רק למטפלת הזו או שזה דפוס שקורה לך בחיים גם במקומות אחרים ואז העובדה שזה קורה בטיפול היא טבעית ואפשר אף להיעזר בעניין להשגת תוצאות טיפוליות. במידה וזו ספציפי למטפלת אולי באמת אתן לא מתאימות וכדאי לחפש מסגרת טיפולית אחרת. בכל מקרה, אלו דברים שכדאי להביא לחדר הטיפולים כחומר לעבודה ומחשבה. בברכה ד"ר אורן קפלן

הי טל. מתוך נסיון שלי: אז קודם כל דווקא נשמע לי שהשיטה שלה נכונה, ושהיא יודעת איך לעבוד נכון. זה הטיפול האמיתי, כמה שזה קשה ומצער לשמוע. שאת תוליכי אותו. זהו הטיפול הנכון. טיפול אחר שבו המטפל ישיא לך עצות, ידבר יותר מדי, לא נראה לי שיוביל לאיזהשהוא מקום טוב. דבר נוסף, העובדה שאת זקוקה כל ההרף לאישורים שלה בדיוק מראה שאת עדיין בבעייה, כשהמטרה היא בעצם להגיע ליום בו לא תיזקקי לאישור של איש. ולשם כך עלייך לעבוד קשה, וזהו תהליך לא קל ולא פשוט וכואב. אני לא חושבת שהצורה הזאת של הטיפול היא פוגעת (אם מזה נפגעת, ), ברגע שאת מבינה שזה הטיפול הנכון. לוקח זמן להבין את זה, אני יודעת. (ואולי נפגעת ממנה מדבר אחר?). בכל מקרה, מה לעשות, אנחנו לא קרובים שלהם והם סך הכל מתפרנסים מאיתנו, זו עובדה שקשה לעכל, אך אם תביני שאת סך הכל אמורה להיעזר בה, והיא בסך הכל מהווה עבורך דמות שאת מעבירה אליה רגשות שבכלל לא קשורים אליה, אז אולי תמצאי שבכל זאת אין אסימטריה מוחלטת ביחסים, כלומר גם היא בשבילך סך הכל משהו שלא קשור אליה עצמה, בהכרח. מצד שני אם זה סבל בלתי נסבל אני לא חושבת שאת צריכה למרר לך את החיים עד בלי די. ואולי תמצאי מטפל(ת) , לא תמיד צריך לירוק דם. בשביל להבריא.