איך שוכחים ?

שלום ד"ר אורן. אני בת 32. לפני כחודשיים פוטרתי ממקום עבודה שבו עבדתי כשנתיים. יש לציין שאלו היו השנתיים הכי קשות בחיי,, בלי שום סיבה מוצדקת -לפי ראות עיני- הצוות שבו עבדתי ,שמנה בערך שבע בנות , פשוט החלו להתעלל בי נפשית - כולל הבוסית שלי - הווה אומר שמיום שהגעתי לחברה -שאגב רובן שם וותיקות מאוד ,כאילו הוחלט לא לפרגן לי (אולי בגלל יכולותי המקצועיות שדי גברו על שאר הבנות), לא לשתף אותי בשיחות חולין , להתיחס אלי בזלזול ,, בהתחלה , הבוסית שלי לא הצטרפה לכל החגיגה - אולם בטוח שלאחר "טיפטופי רעל" לא מועטים - היא הפכה להיות סיוט חיי, מעליבה אותי ופוגעת בי בפורום של כל הצוות - על שאר הבנות היא לא יכלה לעשות תרגילי מנהיגות מאחר והן צמחו איתה בחברה ,, לא נתנה לי יחס שווה , התעלמה במתכוון מדברים שניסיתי לתרום, ובדיעבד מסתבר שנוכחותי שם פשוט הכניסה אותה למתח - היא התעללה בי בכל הזדמנות - ניסיתי לדבר איתה - אולם תמיד תשובותיה היו - "מה פתאום ? זאת רק הרגשה שלך",, בכל הזדמנות היא קראה לי לחדרה והטיפה לי מוסר (במטרה להוריד את כל בטחוני),, ואכן היא הצליחה - היא פשוט מוטטה אותי -ואני התחלתי לסבול מהתקפי חרדה נוראיים. מאז שפוטרתי עברו חודשיים - שבוע לאחר הפיטורין מצאתי עבודה במקצועי ואני עובדת עם צוות נהדר - עם אנשים מקסימים, אני מנסה מאוד להיות בצל ולא להפגין יותר מדי עודף בטחון עצמי - שאולי מאיים על שאר האנשים . הפקתי לקחים ואני מרגישה שאני משתלבת די בסדר בעבודה החדשה. הבעייה שלי שאני לא יכולה לשכוח את מה שנעשה לי במקום הקודם - אני רואה את הבוסית שלי בחלומות השחורים - אני כל הזמן חושבת למה אני ולמה לי? יש בי רצון עז לנקמה בה , יש בי רצון שכל הדברים הרעים שיכולים לקרות לבן אדם יקרו לה ושהיא תחווה רק שבועיים - לא יותר ממה שאני עברתי , יש בי רצון להראות לה - בואי תראי איך מתנהגים עם אנשים- ולא יורדים לרמות שאת ירדת. מה עושים ? איך שוכחים ? איך מתגברים על המחשבות האלו? היום כשאני בעמדת כוח - אני לא יכולה לעצור את כל מה שאני חושבת עליה בבטן ואני פשוט מרגישה שאני חייבת להחזיר לה איכשהוא.(אגב , אני היחידה מכל הצוות שהיא פיטרה והיא עשתה זאת בהנאה מרובה ) סליחה על אורך המכתב אבל אני באמת במצוקה תודה-אדווה

נו אז מה הבעיה תלכי לשם או תתקשרי...ותגידי להם שילכו להיזדיין!!

לאדווה . בטוח שהזמן יעשה את שלו, ובסוף לא תחשבי על זה כל הזמן והכאב יתעמעם. אם תוכלי באיזו שהיא דרך לספק את יצר הנקם - תרגישי קתרזיס מהר יותר. אפילו לא נקמה ישירה אלא חיובית, כמו : הנה אני מצליחה במקום החדש וכולם אוהבים אותי. בכל מקרה, אם תוכלי לנקום (כמה שזה נשמע רע) - עשי זאת, אבל בפרופורציות , לא צריך להרוס לבן אדם את החיים . . . מספיק שתייהי בעמדה שאת מסוגלת לעשות את זה והיא יודעת שאת יכולה לעשות את זה - ובסוף תוותרי זוהי גם נקמה מתוקה. בקשר להתקפי החרדה , כל אדם שמצוי במצב לחץ יש לו את המחלות הפיזיות והנפשיות שיפרצו החוצה ראשונים - בהתאם לרגישות שלו ולמטען הגנטי שלו. כך שאם זה מנחם אותך , הבוסית לשעבר לא ממש אחראית להתקפים ישירות וסביר להניח שבמוקדם או במאוחר הם היו פורצים לפני השטח. שלך נקודה .

אדוה שלום עברת תקופה קשה ומה שאת מתארת הוא סוג של טראומה אישית וכיום את מתמודדת עם סימפטומים פוסט טראומתייים בדומה לאדם שעבר תאונה או ארוע קשה אחר אותו הוא משחזר שוב ושוב ומנסה לחשוב איך היה יכול העניין להתרחש ולהיגמר אחרת. העניין הוא לא איך לנקום באותה בוסית, אני לא בטוח שגם אם היית יכולה לעשות זאת היית נרגעת ממה שקרה, אלא כיצד את מצד אחד מנצלת את מה שקרה ללמידה אישית עד כמה שניתן, ומאידך סוגרת את הפרק הזה בשלום. במידה ואת מרגישה שהדבר פוגע באיכות חייך ובבטחונך העצמי תוכלי לפנות לטיפול פסיכולוגי שממוקד בעניין. אני חושב שתוכלי להיעזר בשיטה שנקראת EMDR שנועדה בין היתר לעיבוד אירועים טראומתיים. תוכלי לקרוא מעט בנושא בקישור http://www.psychologia.co.il/emdr.htm בהצלחה בעבודה החדשה ד"ר אורן קפלן

תודה