נימפומניה ???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/08/2002 | 20:26 | מאת: ענת

אני יודעת שזה נשמע מטומטם, אבל יש לי כפייתיות בנושא של מין. אני לא יודעת אם ההגדרה הרפואית לכך היא נימפומניה, בגלל שמדי פעם אני גומרת. אולם, אתאר את בעייתי: אני מאוד אוהבת לקיים יחסי מין. כרגע אין לי חבר קבוע, וכשאני מקיימת יחסים אלו רק עם קונדום ואמצעי מניעה נוספים. עם זאת, בשבוע האחרון הייתי עם ארבעה גברים ובחורה אחת. זה נראה לי מוגזם, אני גם חשה שאני חייבת כל הזמן מין, בעדיפות עם חדירה. השבוע לא חוויתי אורגזמה, אולם אני כל הזמן חשה צורך מתמיד להכיר עוד גברים ואפילו מעין "קאמבקים" עם האקסים, רק לצורך מין. כרגע אני יוצאת עם חמישה גברים שאינם מודעים לקיום אחד של השני. אני רואה בעניין בעייתי מכיוון שכל הזמן יש לי יצר מיני בלתי נדלה, בזמן האחרון אף התחלתי להמשך לבחורות. אני כבר מטופלת על רקע בעיות אחרות (תקופה ארוכה של דיכאונות,אנורקסיה ופציעה עצמית) בכדורי "פריזמה" אשר אמורים לעזור גם בהתנהגות אובססיבית קומפלסיבית אך מאידך, אין שינוי. זאת ועוד, שאני פוחדת שהיצר הזה יפגע לי בחיים, אני מאוד מנסה ליצור יחסים אינטימיים עם אחיה הקטן של חברתי(לא בעילה- הוא בן 17), אך בעבר היא התנגדה לקשר כזה ואני מפחדת שזה יפגום לי בחברות איתה. חוץ מזה שאינני מסוגלת לחשוב על הרבה דברים חוץ ממין וזה כולל קיום מגעים מיניים רבים (אני נראית מאוד מאוד טוב ומתחילים איתי המון) ואוננות של בערך שלשו פעמים ביום. לקבוצת תמיכה אינני רוצה ללכת. האם יש פתרון אחר?

לקריאה נוספת והעמקה
14/08/2002 | 00:24 | מאת: ד"ר אורן קפלן

ענת שלום קודם כל זה לא נשמע מטומטם בכלל. אני מתאר לעצמי שכמו כל סוג של כפייתיות היא מסתירה מאחוריה הרבה חרדה. הטיפול בעניין אינו בנושא המין אלא בהקשר של הדברים בגללם הגעת לטיפול. את מדברת כנראה דרך הגוף ומבטאת דרכו דברים. לכן אולי האנורקסיה והפציעה העצמית שברקע. היצר הוא לא זה שיפגע בחייך, אלא הדיכאון שמפעיל אותך לכל מיני דברים. אולי דרך המין ויחסיך החברתיים את יכולה לחוש את החיים ולהתרחק מהמוות. אני מעריך שכשהתהליך הטיפולי יתקדם גם הצורך המיני החריף יוחלש ותהיה לך אפשרות טובה יותר ליצירת קשרים מאוזנים לפי מינון שיתאים לך בצורה נכונה. קבוצת תמיכה בנושא החיים בוודאי לא תזיק. את בוודאי לא צריכה קבוצת תמיכה לנושא המיניות. אני לא חושב ששם הבעיה עימה את מתמודדת. בברכה ד"ר אורן קפלן

14/08/2002 | 05:55 | מאת: איתי

כמכור למכורה... פשוט לקום יום אחד ולהפסיק. ליצור סביבה חדשה. אני יודע שזה נשמע שטויות, אבל זה מצליח.. עם המון המון המון תקווה שמצמיחים רק מלמטה, אפשר לנווט את התיאבון שבבסיסו הוא בריא, למערכת תקינה יותר. ושאף אחד לא יספר לך אחרת. בהצלחה איתי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית