ד"ר קפלן,האם אנו לא מספיק חזקים?

שלום רב! יש לי בעיה שכבר הוצגה בפורום זה על בעיות לב,כמו אצל הרבה אנשים גם אני חש שאני על סף התמוטטות לפעמים ועובר "כביכול" התקף לב ,עם הזמן למדתי להתמודד עם הענין ולהרגיע את עצמי עד שעובר ההתקף,אך עדיין זה פוגם באיכות חיי ובעיקר מונע ממני לעשות פעילות גופנית,אותה כל כך אהבתי לעשות לפני שהכל החל. השאלה שלי היא כזאת :לפי מה שקראתי הטיפול כולל טיפול תרופתי אותו אני מסרב לקחת מה שלא יהיה,אני מאוד מאמין בנפש ובכך שהכל נגרם כתוצאה מכך,לפי מה שקראתי בפורמים מהסוג הזה אנשים מתקשים או שלצאת מההשפעות של התרופות או לפתור את הבעיה בעזרתם ,אני יודע שאתה ,ד"ר קפלן, תומך בשילוב של תרופות יחד עם טיפול אך בכל זאת ,האם אין די בטיפול פסיכותראפי בלבד?האם מה שהספיק בכדי להיכנס למצב ביש שכזה (בעיה בנפש) לא מספיק בכדי לצאת מזה (טיפול בנפש והבנתה?) מחכה לדעתך בכיליון עיניים!! גיא

גיא שלום אני לא תומך בתרופות בכל מצב, ובד"כ מתחיל טיפול פסיכולוגי מבלי להפנות לפסיכיאטר. ישנם מצבים בהם אני סבור שתרופות עשויות לשפר הן את המצב, והן להאיץ את הטיפול הפסיכולוגי. בהחלט ניתן לטפל בהתקפי חרדה באמצעות טיפול פסיכולוגי ללא תרופות, ואם נשמע אחרת מתשובתי אני מתקן את דברי. אגב, הפעילות הגופנית עשויה רק לעזור למצב ולא להרע אותו. במידה והבדיקות הגופניות תקינות רצוי לעשות פעילות ספורטיבית גם כחלק מהטיפול בבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן