תוכי יוסי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אקנה לי תוכי ושמו יהיה יוסי עמו אשוחח עת איש לא ישמע אז אומר לו אומר העצבות כמו כוס היא ובה יין מר מענבי הנשמה התדע תוכי יוסי,אתה ילד לירי צפוי לך מוות שקט כה שקט ואז אנוכי בתוגת במאירי אלחש לקירות יוסי מת יוסי מת. וישוב אפרך מהכלוב למולדת מהכלוב הלבן לעפר הצהוב ערירי,בלי אישה תוכייה ויולדת לתוכי שכמוך אסור לאהוב אתה לא תאהב,יוסי,יוסי אף פעם כמוך נולדו להנעים פיטפוטים עם כל משורר שליבו אש וזעם בין לבבות אדישים וחוטאים כמוך הם רק צעצוע בבית למען יוכלו ילדים לשחק פטפט תוכי יוסי נחמני כזית ליבי היום ריק. הייתכן שיש אנשים שנולדו רק להנעים פיטפוטים? מרגישה שכן. תוכייה
תוכייה שלום מיהם אותם אנשים? את? אחרים? ומאיפה מגיע העצב הרב הזה?
זו אני. אני שחוץ מלהנעים פיטפוטים וגם זה בערבון מוגבל,לא חושבת שבנוייה ליותר מכך. העצב הרב הזה כלשונך נובע מפיכחון,מידיעה שזה כל מה שאני מסוגלת לו. ואולי כדאי להשלים עם זה ומוטב שעה אחת קודם. הסר דאגה מליבך,אינני מדוכאת או בעלת נטיות הרסניות.רק מפוכחת.וזה כבר משהו.
ואת כותבת. שמחי תוכייה. יש כאלו שם אתך והכתיבה אינה נחלתם.
היי כותבת?אני מקווה שלא הובן שאני יצרתי את השיר הזה.אלו המילים של אברהם חלפי.שיר בביצועו של אריק איינשטיין. ואם כוונתך לכך שכותבת כאן בפורום.אתה צודק,יש כאלו שגם לכתוב לא כותבים.ומה ביקשתי כשתבתי כאן?הרי את התשובה אני כבר יודעת.אולי רציתי אישור לכך שזה נכון.שיש שלא מסוגלים ליותר. תודה תוכייה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
