צלקת שמפריעה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/06/2002 | 23:56 | מאת: דניאל

שלום ,לפני שלוש שנים בצבא נעקצתי ביד מזבוב חול הקרוי שושנת יריחו ,התוצאה של עקיצה זאת היא צלקת מכוערת ומאוד לא רגילה בצבע אדום. יש לי שני צלקות כאלו ביד (איפה שנמצא השעון) שמאוד מפריעות לי,עד כדי כך שאני מרגיש פשוט בן אדם אחר שאני עם חולצה קצרה והצלקות חשופות לכולם ובן אדם אחר שאני עם חולצה ארוכה כשאף אחד לא רואה את הצלקות. כשאני עם חולצה קצרה אני מרגיש "שאני זה לא אני" ואני כל הזמן במחשבות על הצלקות האלו ומפחד שאנשים יסתכלו עליה .אני גם בן אדם הרבה יותר סגור ומתרחק מאנשים. כשאני עם חולצה ארוכה כשאף אחד לא רואה את הצלקות אני פשוט מרגיש מצוין ,אני בן אדם פתוח ואני פחות חושב על הצלקות בקיצור מרגיש הרבה יותר נוח עם עצמי. רופאי עור אמרו שאין מה לעשות ואני יצטרך להיות עם הצלקות הללו לכל החיים אבל אהיה אפשר לשפר אותם וכנראה בחורף הקרוב אני עומד להוציא אותם ולקוות לצלקות יותר יפות מה אתה אומר על המקרה שלי? איזה תופעה זאת והאם ההתנהגות הכפייתית שלי בצלקות הללו נורמלית(אני רוצה שוב להזכיר שזה לא צלקות רגילות זה נראה כמו כתמים מכוערים ואדומים)? מה לעשות? אני מרגיש שאני מפספס הרבה דברים בגלל הצלקות הללו

לקריאה נוספת והעמקה
21/06/2002 | 01:07 | מאת: ד"ר אורן קפלן

דניאל שלום אם אתה יכול לשפר את מראה הצלקות באמצעות טיפול כלשהו כדאי לעשות זאת ולראות האם הסבל פוחת. בכל מקרה, סביר להניח שהתרגום שאתה נותן לצלקת הוא קיצוני יותר ממשמעותה האמיתית של הצלקת. לכן יתכן שהצלקת הזו נפלה אצלך על מקום רגיש במיוחד בתפיסת עצמך וזה מכריח אותך להתמודד עם משהו שקודם לא היה כל כך חזק ומורגש. לכן יתכן שבמקביל לטיפול המקומי בצלקות שווה לנסות ולהבין מה קרה לך מבחינה נפשית. אם מדובר במשהו מאוד ממוקד בצלקות יתכן שגם טיפול פסיכולוגי ממוקד יצליח לעזור לך, אבל כדאי שנתנסה לבדוק אם עצמך האם העניין מתחיל ונגמר במוטרדות מהצלקת בלבד. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית