אמא מודאגת- דחוף

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

16/06/2002 | 21:04 | מאת: שרון

לד"ר אורן קפלן שלום. אבקש את עזרתך בנושא דיאטה. ביתי החלה לפני מס ' חודשים בתוכנית מסודרת של דיאטה, לאחר שהצליחה להוריד ממשקלה מעל 10 % , כעת מה שקרה שהיא נשברה והחלה בפתאומיות בזלילה בלתי מובנת ומוסברת, וכמובן לאחר מכן הקאות. אני בלחץ גדול מאוד מזה, מאחר והיא נכנסה לדיכאון שכעת היא עלתה במס' ימים האחרונים במשקל והיא מצוורחת ואין לי תשובה אליה מה עליה לעשות. תשובתי הייתה שזה קורה וכל אחד באמצע תהליך קשה נשבר. בכל זאת זה מציק לי, ואינני מבינה מדוע אינה יכולה לחטוא בכמויות סבירות זל מזון? איך לעודד אותה? ואיך ממשיכים מכאן ?והאם הקאות חוזרות גרמו לה לנזק כלשהו במערכת הפנימית ? תןדה

לקריאה נוספת והעמקה
20/06/2002 | 10:47 | מאת: אבי אריאל

שלום לאמא המודאגת; כמי שבעצמו הדיל בימי חייו כמה מאות קילוגרמים ( און ואוף) אני יכוך היום כשמן משוקם להגיד לך שהבולמוס של אכילה בלתי מבוקרת הוא בעיקר דחף נפשי לא נשלט, צורך לפצות את עצמך , רל לך אתה זולל -טוב לך אתה חוגג! רזה לא יבין זאת לעולם! אני רואה את אשתי שמסתפקת במעט אוכל ואיננה יכולה להבין את הבולמוס שלי. ילדים בגיל ההתבגרות ( וזה היום יכול להיות גם בגיל 20-25) שאינם יודעים איך לתעל את הפחדים,תסכולים, ןכו' מוצאים פורקן באוכל שהוא פורקן מיידי ומייד לאחר מכן כשהם מרגישים מלאים עד קבס , מתמלאים ברגשות אשמה קשים על אבדן שליטה וכו'. אין ברירה אלא ללכת לטיפול פסיכולוגי שיעזור לילדה למצוא את השיטות שלה לתעל את החרדות, תסכולים וכו ולהביא אותה לשליטה או לפחות להתבטא אחרת. זו לא בושה , כי המחיר של השמנה גדולה הוא גם דחייה חברתית שמביא עוד יותר להתכנסות וצורך בפיצוי ע"י עוד זלילות בלתי מבוקרות. צריך איש מקצוע ולא שרלטנים, אין פה סמי פלא להרזייה , ואין פה שום שאיבות שומן מסוכנות ןלא שום דיאטות פלא שמרזים 30 ק"ג מחודש ( ומעלים 50 אח"כ תןך שבועיים! ) שיהיה לך בהצלחה, אצל בנות זה הרבה יותר עדין בדימוי העצמי וזה מחייב סבלנות וריחוק מבוקר ממך( לא לנדנד לה היא פשוט לא אשמה זה גדול ממנה! ) למרות שזה יקרע לך את הלב. בהצלחה!

20/06/2002 | 10:51 | מאת: אבי אריאל

שלום לאמא המודאגת; כמי שבעצמו השיל בימי חייו כמה מאות קילוגרמים ( און ואוף) אני יכול היום כשמן משוקם להגיד לך שהבולמוס של אכילה בלתי מבוקרת הוא בעיקר דחף נפשי לא נשלט, צורך לפצות את עצמך , רע לך אתה זולל -טוב לך אתה חוגג! רזה לא יבין זאת לעולם! אני רואה את אשתי שמסתפקת במעט אוכל ואיננה יכולה להבין את הבולמוס שלי. ילדים בגיל ההתבגרות ( וזה היום יכול להיות גם בגיל 20-25) שאינם יודעים איך לתעל את הפחדים,תסכולים, ןכו' מוצאים פורקן באוכל שהוא פורקן מיידי ומייד לאחר מכן כשהם מרגישים מלאים עד קבס , מתמלאים ברגשות אשמה קשים על אבדן שליטה וכו'. אין ברירה אלא ללכת לטיפול פסיכולוגי שיעזור לילדה למצוא את השיטות שלה לתעל את החרדות, תסכולים וכו ולהביא אותה לשליטה או לפחות להתבטא אחרת. זו לא בושה , כי המחיר של השמנה גדולה הוא גם דחייה חברתית שמביא עוד יותר להתכנסות וצורך בפיצוי ע"י עוד זלילות בלתי מבוקרות. צריך איש מקצוע ולא שרלטנים, אין פה סמי פלא להרזייה , ואין פה שום שאיבות שומן מסוכנות ןלא שום דיאטות פלא שמרזים 30 ק"ג מחודש ( ומעלים 50 אח"כ תןך שבועיים! ) שיהיה לך בהצלחה, אצל בנות זה הרבה יותר עדין בדימוי העצמי וזה מחייב סבלנות וריחוק מבוקר ממך( לא לנדנד לה היא פשוט לא אשמה זה גדול ממנה! ) למרות שזה יקרע לך את הלב. בהצלחה!

21/06/2002 | 01:12 | מאת: ד"ר אורן קפלן

שרון שלום בד"כ תגובות אכילה מופרזות לכל כיוון קשורות לתגובה רגשית ונפשית. במידה ובתך מוכנה לקבל את העובדה הזו אולי היא תהיה מוכנה לקבל עזרה פסיכולוגית או אחרת אצל איש מקצוע המתמחה בתחום האכילה. עליה וירידה קצוניים לא יועילו דבר לטווח הארוך ורק יחמירו את המצב. נדרש כאן תהליך פסיכולוגי שמלווה את תהליך הדיאטה, ומדובר בתהליך ארוך של חודשים ארוכים בלי שיטות של "זבנג וגמרנו". לאור תיאורך על ההקאות והתגובות יתכן בהחלט שבתך סובלת מהפרעת אכילה. יתכן שהבעיה קיימת זמן רב מחלק ממנה הוסתרה מכם. אין מדובר בתופעה נשלטת ויש צורך בטיפול הולם בבעיה שעלולה ליצור נזקים גופניים ונפשיים לאורך זמן. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית