אני זקוקה לעיצה

בתי בת 7, בכיתה א'. בעייתי היא שהילדה סגורה מאד ולא נוטה לשתף אותנו במידה ודברים מציקים לה אלא עלינו ממש לדובב אותה אם נראה לנו שיש משהו מטריד (ולא תמיד אנחנו יכולים להיות מודעים אם יש כזה). אחד הדברים שמקשים עלי משום היותה סגורה כל כך הוא שעניינים פעוטים לכאורה גורמים לה להתפרצויות זעם שמאד קשה לנו להבין ולהתמודד איתן מחד, ולהבין את הפרופורציה מאידך. כן, הילדה עדין משתינה מדי פעם בלילות ולדעתי יש קשר ישיר בין עניין זה לסגירותה. התקפי זעם אלה באים לידי ביטוי בכך שהיא מכה אותנו ואת אחותה והיא פשוט זועמת מאד. לאחר שהיא נרגעת לרוב היא לא מצליחה להסביר על מה היתה המהומה ומוצאת סיבות שנראות לנו לא רלוונטיות כדי להצדיק את זעמה. חשוב לציין כי אין מדובר בתופעה יומיומית אך זהו עניין מטריד ביותר. אנחנו מוצאים עצמינו נבוכים וחסרי כלים וידע להתמודד עם מצבים אלה.

לפי מה שאת מסבירה נראה לי שהילדה חווה התעללות מינית. בבקשה קחי אותה ליעוץ

אני לא מומחית גדולה אבל יש לי בת גם בת 6.5 ועם התנהגות דומה לזו שציינת ומה שעוזר לי באותם רגעים זה פשוט בניגוד לציפיית הילדה לחבק ולאהוב... אח"כ לנסות לברר את רגשותיה באותו זמן ולנסות לפענח יחד איתה למה ההתנהגות הזאת.. ולפעמים גם אני מוצאת לנכון להניח לה לכעוס ולהוציא את זעמה בתנאי כמובן שזה לא פוגע במישהו אחר.. ואני כבר מזהה כעס מניפולטיבי שאינו מזכה את תשומת ליבי ולא "עובד עלי" לעומת כעס מצוקה שחיבוק ונשיקה ממסים אותו בין רגע... ובאשר לסגירות שלה.. אני מצאתי שאם אני משתפת אותה במחשבותי/לבטי/הרגשותי פתאום יש תגובה ויש שיתוף במיוחד אני מספרת לה איך אני הרגשתי כשהייתי בגילה.. מקווה שקצת עזרתי במשהו.

תודה האמת היא שחיבוק ותשומת לב תמיד עוזרים איתה בעיקר כשיש קטנה בת 2.5 שנים שבדרכה המתוקה פשוט סוחבת את תשומת הלב, מה גם שבגילה היא עדיין לא עצמאית לגמרי וזקוקה לטפול ועזרה.

לאם המוטרדת שלום מאחר ואינך יודעת כנראה מה מקור הקושי כדאי לפנות לייעוץ מתאים. תוכלי לנסות בשלב ראשון עם פסיכולוגית ביה"ס של הילדה, ניתן ליצור קשר עימה באופן ישיר דרך השירות הפסיכולוגי של היישוב בו אתם גרים. כמו כן ניתן לפנות לצוות בריאות הנפש בקופת החולים אליה אתם שייכים ולבקש המלצה. לא הייתי נותן לעניינים להמשיך כך, נשמע שכולכם סובלים מהמצב וצריך לעשות משהו לשינוי. בברכה ד"ר אורן קפלן