פגישה חוזרת עם מטפל

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/12/2000 | 09:08 | מאת: עדי

לפני כחמש שנים הסתיים טיפול שעברתי. הטיפול הסתיים לטעמי בצורה לא חיובית כאשר נשארו אצלי הרבה מאוד משקעים, דבר שגרר חוסר אמון כמעט מוחלט במטפלים לאחר מכן, דבר שאני מקווה שמתחיל להשתפר אצל המטפלת הנוכחית שלי. המטפלת הנוכחית שלי הציעה לי כבר לפני כחצי שנה לנסות ולדבר עם המטפלת הקודמת, ולו על מנת שאוכל "לסגור מעגל" ולהשאיר אותה מאחור. היום, כשאני יותר פנויה נפשית, הייתי מעוניינת לעשות את זה, אבל אני מהססת. האם זה בכלל לגיטימי שמטופל לשעבר פונה בבקשה למטפל לשם מפגש חד פעמי? אשמח לתשובה מהירה, שכן הנושא "בוער בעצמותיי" כרגע.

לקריאה נוספת והעמקה
27/12/2000 | 09:35 | מאת: ד"ר דרור גרין

עדי יקרה, אני נוטה להסכים עם המטפלת שלך, שכדאי לנסות ולסגור 'עניינים לא-סגורים' (Unfinished businesses). בוודאי שזה לגיטימי לפנות למטפלת שלך לשעבר, לשם מפגש חד פעמי. (המושג 'לגיטימי' אינו רלוונטי כאן, משום שכללי האתיקה חלים על המטפל, ולא על המטופל, ואת רשאית לנהוג כרצונך). אני משער שביררת את הנושא עם המטפלת הנוכחית שלך, ובדקת את היתרונות והחסרונות לפנייה כזו. עצם ההחלטה שלך לשוב ולפנות אל המטפלת, כדי לסגור את מה שנשאר פתוח, היא לכשעצמה בעלת חשיבות. אני, כמטפל, מרגיש שחובתי לעמוד תמיד לרשות מטופלי לשעבר. עם זאת, עליך להיות מוכנה גם לתגובה אחרת, שיכולה לנבוע מסיבות שונות, כגון שינוי בחייה האישיים של המטפלת, במקום מגוריה ואפילו בתחום עיסוקה. אם את מוכנה גם לאכזבה מסוימת, הרי שעצם הפנייה אל המטפלת היא תהליך חשוב עבורך. בהצלחה, דרור גרין

28/12/2000 | 02:21 | מאת: טלי וינברגר

עדי שלום רב, טיפול נפשי הוא אחד הדברים המורכבים ביותר שאני מכירה. הוא מכיל בתוכו כל כך הרבה מאפיינים וצדדים הן של המטופל והן של המטפל. מדובר למעשה ביצירת קשר ייחודי אשר לא יהיה אפשרי ליצור את אותו קשר בדיוק עם כל אדם אחר. זה מקביל בדיוק לקשר עם אנשים משמעותיים אחרים עבורנו (הורים, אחים וכו'). מכל קשר משמעותי שכזה, כמו גם מקשר טיפולי אנו יוצאים עם תחושות ורגשות שונים. לעיתים טובים ולעיתים לא. כשאנחנו יוצאים עם תחושות פחות טובות ומספקות סביר להניח שיהיו לנו "עיניינים לא פתורים" עם המטפל. השאלה העיקרית היא אם באמת כדאי יום אחד לפתוח את הדברים הללו מחדש ולנסות לעבד אותם, ושאלה חשובה מזו היא עם מי כדאי לפתוח את הדברים, האם עם המטפל ההוא עצמו, או אולי עם מטפל חדש. ישנן גישות וחשיבות שונות בנושא זה. לדעתי, אם עבר זמן רב (חמש שנים זה הרבה זמן) אין טעם לחזור למטפל הקודם. בטיפול הנוכחי שלך תוכלי להביא את חווית הטיפול הקודמת הלא טובה, ולנסות לעבדה בתוך התהליך החדש. העניינים הלא פתורים יעלו מחדש ותוכלי להתמודד איתם באופן מציאותי, כפי שהם באים לידי ביטוי בתהליך העכשווי. במידה ואת חשה צורך "לנקות שולחן" ולשוחח עם המטפל הקודם על הדברים, כמובן שכדאי לך לעשות כן. כאמור, אין מדובר בהחלטה עקרונית או מיקצועית, אלא מדובר בהחלטה שלך ובתחושה האישית שלך. בברכה , טלי פרידמן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית