הריון ודכאון

בתי נמצאת בשבוע השמיני להריונה הראשונה. היא בת 32. לפני כשבועיים התחיל אצלה תהליך דכאוני שנובע מחשש שגרמה נזק לעובר בתקופה שעדיין לא ידעה שהיא הרה. מדובר בשבועיים שבין הביוץ ועד שנוכחה בבדיקה שהיא בהריון. התלונה שלה היא לקיחת תרופת , עישון, קצת אלכוהול ששתתה במסעדה . בדקנו את כל אלה במרכז הר נוי שיש בידיו מענה לשאלות אלה ומבוסס על מחקרים בקנה מידה עולמי. נענינו שכל מה "שעשתה" הוא טריביאלי ולא עלול לגרום נזק לעובר. למרות זאת הפכו החששות אצלה לאובססיביות. היא בוכה רוב הזמן וחושבת על הפלה, למרות שאין כל אינדיקציה רציונלית למום בעובר . זה סחף אותה גם למחשבות בדבר היותה לא מוכנה ולא בשלה לאמהות . כל זה בניגוד מוחלט לרצונה לפני ההריון להביא ילד לעולם. היא מדוכאת, איבדה יכולת עניין שלא לדבר על יכולת הנאה מכל דבר. היא מטופלת כרגע בקסנכס ובקלונקס. ובמקביל התחילה טיפול בסרוקסאט. ההקבלה היא עד אשר תחל השפעת הסרוקסאט. היית מעוניינת לשמוע חוות דעת מומחה - לדכאון בזמן הריון. האם התופעה מוכרת? האם יש קשר לשינוי הורמונאלי? דופאמין? רצוני לציין שתופעה דומה קרתה גם בעת שנטלה זייבאן להפסקת עישון, אמנם בקנה מדה קטן יותר . האם ניתן להעריך את השינוי ההורמונלי בבדיקות מעבדה על מנת לטפל בו? תודה , אם מודאגת .

לאם המודאגת שלום ההריון כרוך בשינויים רבים מכל סוג אפשרי ולכן תקופת ההריון ואף זו שאחריה מאופיינת ברגישות רבה יותר. בתחום התרופתי והכימי לא אוכל לייעץ מאחר ואין זה תחום התמחותי, כדאי לפנות לפורומים הרפואיים, אך עדיף יותר להתייעץ עם הרופאים המטפלים בבתך ומכירים אותה באופן אישי. צריך תשומת לב מיוחדת לתרופות שהיא לוקחת כיום במהלך ההריון למניעת פגיעה בעובר. חשוב מכל, כדאי שהיא תפנה לייעוץ פסיכולוגי לתקופה הקרובה. היא זקוקה ללווי ותמיכה מקצועיים והתרופות הן לא פתרון מספיק. קורים לה דברים ברמה הרגשית ובמערכת המשפחתית ואלו נושאים שדורשים עיבוד והתייחסות אישיים. כל טוב ד"ר אורן קפלן