דיכאון

שלום רב, שמי פזית (שם בדוי) ואני בת 24, בחורה עם חוג חברים גדול, עובדת שעות מרובות במשרה שנותנת לי סיפוק רב, ובאמת חושבת שלא חסר לי כלום בחיים ובכל זאת סובלת כבר זמן רב (כשנה) מדכאון מתמשך, כאשר הוא מתבטא במצבי רוח משתנים באופן קיצוני, הרגשה של חוסר משמעות לחיים, עצבות אשר מלווה בהרגשה פיזית שמתבטאת בהרגשת שריפה בחלל החזה וכל יום עבורי הוא עוד יום שעבר. התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני מספר חודשים והפסקתי אותו לאחר 6 מפגשים מפני שהרגשתי שאיני מתחברת לפסיכולוג, הוא יותר הקשיב ופחות הנחה אותי וזה מאוד הפריע לי. כל הקרובים שלי אומרים לי "זה יעבור" "זו תקופה" ואתה יודע מה, אומרים שעם הזמן זה נהיה קל יותר, אבל אצלי קורה בדיוק ההיפך, עם הזמן זה יותר קשה. ואני פונה אליך, בתקווה שתענה לי ותדריך אותי מה לעשות ואיך להתגבר על התחושה הנוראית הזו, אני מאבדת את עצמי. תודה, פזית.

פזית שלום פנית לטיפול שלא התאים לך, והשאלה מדוע לא ניסית למצוא מטפל אחר שכן יתאים. כותרת ההודעה שלך "דיכאון" ואם אכן מדובר בדיכאון הרי שאת זקוקה לייעוץ פסיכולוגי ואולי גם לטיפול תרופתי. יתכן שהבעיה תחלוף עם הזמן מאליה, אבל את צוברת נזק מסיים לדימוייך העצמי ולאיכות חייך ואינני רואה סיבה לשמירת המצב הקיים. קרוביך מכירים אותך כנראה כבחורה חברותית שלא חסר לה כלום, כמו שאת מתארת, ולא מתארים לעצמם מה את מרגישה מבפנים. אני מציע לך למצוא מסגרת טיפולית שכן מתאימה לך ולנסות לפתור את העניין בצורה יסודית. את צודקת שהזמן לא עושה את שלו, אלא מחמיר את הבעיה. בברכה ד"ר אורן קפלן

ד"ר קפלן שלום, תודה רבה על תשובתך. אכן ניסיתי בעבר עוד פסיכולוג אחר והפעם פסיכולוגית שגם איתה לא מצאתי קו מחבר, בטיפול פסיכולוגי אני מקבלת את התחושה שאני מדברת ללא סוף ובאמת מרוקנת ויוצאת מפגישות ללא תשובות, גם עם חברות אני יכולה לשפוך את ליבי ללא סוף ואני עושה זאת. דבר נוסף, היה לי פעם פגישה עם המטולוגית בענייני בריאות אחרים והיא המליצה לי לקחת פרוזק, מאוד נבהלתי מהמלצתה ולכן לא התחלתי לקחת את התרופה, פחדתי שאני אתמכר ואהפוך תלויה בתרופה ולא אוכל לחייך בכוחות עצמי. שאלתי היא, האם אתה ממליץ לקחת פרוזק?