פסיכולוגית

אני מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית כבר 4 חודשים , אך לא חשה שהתופעות שלי של, לחץ ,התרגשות יתר, דיבור בישיבות גורם לתופעות של חרדה משתפרות, הפסיכולוגית טוענת שזו תחילת הדרך ושצריך לעלות את אינטיסיביות הטיפול, האם היא צודקת ? או שאני צריכה להחליף פסיכולוגית

שיר, הפסיכולוגית שלך צודקת. 4 חודשים הם אכן רק תחילת הדרך (שיכולה להימשך גם כמה שנים). אם את מרגישה איתה במוח, ויש ביניכן כימיה טובה, אין צורך להחליף אותה אלא פשוט להתאזר בסבלנות, ולתת לתהליך הטיפולי להתקדם בקצב שלו. הרה.

HERA כתב/ה: > > שיר, > > הפסיכולוגית שלך צודקת. 4 חודשים הם אכן רק תחילת הדרך (שיכולה > להימשך גם כמה שנים). אם את מרגישה איתה במוח, ויש ביניכן כימיה > טובה, אין צורך להחליף אותה אלא פשוט להתאזר בסבלנות, ולתת לתהליך > הטיפולי להתקדם בקצב שלו. > > הרה.

שיר שלום ישנן גישות שונות לטיפול במצבי חרדה, שהם כנראה הבעיה שממנה את סובלת. הגישה הנפוצה לטיפול פסיכולוגי היא הגישה הדינמית שבאופן עקרוני דורשת זמן וסבלנות מאחר והשינויים הם ברמת האישיות ותפיסת החיים הכללית. אלו דברים שנוצרים במשך שנים רבות וקשה לצפות שישתנו בזמן קצר מאוד. עם זאת, יש גישות פסיכולוגיות אחרות לטיפול קצר מועד. בראש העמוד יש כתבה שיועדה לצאט שנערך לפני מספר חודשים באתר ומפרטת את עקרונות הטיפול הקצר. כמו כן אני מצרף בהמשך תקציר של השיטות הנפוצות לטיפול בחרדה. הפסיכולוגית שלך צודקת וגם את צודקת. זו אכן תחילת הדרך, אבל מבחינתך, זה לא מספיק מהר. אני מציע שתדוני בנושאים הללו בתוך המפגש הטיפולי שכן מכאן ללא היכרות ממשית איתך קשה לדעת האם את עושה את התהליך הנכון או לא. מתוך השיחות בוודאי תגענה לדרך הנכונה עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן התקציר: חרדה הינה תגובת חרום טבעית של הגוף כדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסויימים החרדה הופכת לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. כדי לטפל בחרדה צריך להבין את ההקשרים בה היא מופיעה, ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה, כלומר, לקבל שבמצבים מסויימים החרדה מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים. כל אלו יכולים להיעשות בטיפול פסיכולוגי. ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה. ניתן להכליל באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. על פי צורת חשיבה זו יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, החרדה נובעת מגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בטיפול. גישה פסיכולוגית אחרת טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד וקצר מועד ולשפר על ידי כך את איכות החיים. במידה וישנה בעיה פסיכולוגית רחבה יותר ברקע רצוי לטפל בה, אבל ניתן במקביל או באופן בלתי תלוי לטפל בחרדה. גישה זו טוענת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. גישה זו נעזרת בטכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. כמובן שהשיטות הפסיכולוגיות האמורות אינן מנוגדות וניתן לשלב ביניהן. הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים. הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. במצבי חרדה חריפים רצוי להיעזר בתרופות בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי. יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי חרדה חריפים יכול לעיתים להיות יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. מומלץ להתייעץ עם פסיכולוג כדי להחליט על דרך הפעולה הנכונה ביותר. ד"ר אורן קפלן, פסיכולוג קליני