חרדות של ילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני עובדת כמורה בבית הספר היסודי ולאור המצב הבטחוני נתקלת בתקופה האחרונה בתופעות חרדה אצל הילדים שאינן מוכרות לי. פסיכולוגית ביה"ס והיועצת אינן עוזרות הרבה כל שהן מציעות לתת לילדים לבטא עצמם בע"פ בכתב בציור וכד' ניסיתי זאת אך התוצאות לא מראות הטבה כלשהיא. אתן דוגמא אחת: תלמיד הגיע לאחר ההפסקה וסיפר בבהלה כי ראה מחבל בסביבת בית הספר כל תלמידי הכתה הגיבו בחרדה רבה חלקם התחילו לבכות התחבאו מאחורי ארונות ומתחת לשולחנות ומשך שעה ארוכה לא הסכימו לצאת ממחבואם! למחרת מחצית מילדי הכתה לא הגיעו לבית הספר ומברור עם ההורים התברר כי הילדים פשוט מפחדים להגיע. יש ילדים שמסרבים לצאת לחצר בהפסקות או להשתתף בשעורי ספורט המתקיימים גם הם בחצר. מספר ילדים דורשים מהוריהם כי יביאו אותם בבוקר לבית הספר ויבואו לקחתם בשעות הצהרים. אחד הילדים, למשל, שאימו לא הגיע בצהרים פרץ בבכי מר ואמר כי אימו כנראה נפגעה בפיגוע. נאלצתי להביאו הביתה וכשנוכח שאימו אינה בבית אחז בי בחוזקה ולא הירפה ממני עד שהאם חזרה ( מקניות ושכחה כי הבטיחה לבוא לקחת אותו בצהרים) אני חשה כי המתח הנפשי אצל ילדי כיתתי הגיע לשיאו ולמרות שאני משתדלת להיות רגועה ולהרגיע אין הדבר משפיע עלהם וזאת מאחר והם חשופים לכל כלי התקשורת. אגב מדובר בילדים גילאי 12 אך שמעתי ממורות בכתות נמוכות יותר כי גם שם המצב לא יותר טוב. יש שתי מורות שהן עצמן נמצאות בחרדה רבה וכל מפגש איתן בחדר המורים בהפסקה מלווה במשפטים מאוד פסימיים ולעיתים אף בבכי גלוי. אני מניחה כי הצלחתי במידה רבה להסביר את המצב ואני משוכנעת כי גם מחנכים רבים אחרים בארץ נתקלים במצבים דומים. משרד החינוך שלנו משאיר את שיקול הדעת כיצד לנהוג בידי המורים. הם עסוקים שם בגיוס מורות חיילות שיעמדו בשערים! ואנו המורות כורעות תחת הנטל. אודה מאוד אם תואילו לסייע ולו במעט. המון תודות מראש!
שלום רב, נראה לי שטוב תעשה המנהלת אם תחפש מקורות ייעוץ, כי מדובר בתהליך כוללני ומערכתי שביה"ס צריך. - -היא - צריכה לתמוך במורות החוששות, אבל בו-זמנית לנסוך ביטחון בשאר. לא כדאי להרבות במלל כאן לגבי איך ומה לעשות. זהו תהליך של יעוץ אישי, בדיוק כפי שמפקדים בצה"ל מקבלים. - - וועד ההורים המרכזי של ביה"ס צריך לשלוח נציגים לשיחה לכ כיתה, ולהבהיר כללי "כן" ו"לא" לגבי אופן חזרה הביתה. את זה צריך ללות בהודעה כתובה להורים. - - וועד התלמידים המרכזי של ביה"ס צריך לארגן פעילות תומכת, של ילדים גדולים - לקטנים, מאלו שרוציםבכך. - - המורות צריכות לתת לידים תחושה של וודאות - ע"י הסבר אודות סידורי הביטחון. - - מנהל מחלקת החינוך צריך לעשות את אותו הדבר עם המורות. ואחרון חביב: הילדים. חלקם, היותר מפוחדים, צריך לקבל תמיכה בנוסח שהיועצת והפסיכולוגית הציעו. מאלו המלבים את אווירת ההסטרייה - יש לאתר את המניפולטיביים, שרוצים לזכות ב"שעת חייהם", ע"י גילוי מחבלים, וכו' - ולרתום את עירנותם אל תוך ביה"ס: שיסייעו לאתר תלמידים חלשים ומפוחדים, ויהיו לעזר לצוות. ולכל הילדים יש להציע "קבוצות דיון" שבהם יציעו לעירייה פתרונות. את מסקנות הצוותים השונים יש להעביר, במשותף עם נציגי התלמידים, למשטרה ולעירייה. תוכלי את, ושאר צוות ביה"ס, להמשיך את ההוועצות ישירות, למייל האישי שלי. כל טוב, ד"ר יוסי אברהם
שלומית שוב שלום, נזכרתי בעוד פעילות, שמאד מועילה לילדים: למצוא כאלו שבמילואים, מתוך המשפחות של הילדים, ולשלוח להם מכתבים, תפילות, וכו'. ושוב כל טוב, יוסי אברהם
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
