הסתגרות!

שלום,אני נערה בת 20 הנמצאת במצוקה גדולה כבר יותר מידי זמן! לפני חצי שנה חזרתי מהמיזרח בתת מישקל של 45 על 170 וכיוון שהיתי צריכה להעלות במישקל,אכלתי כל עוד נפשי ומאז לא הפסקתי! עליתי כ20 קילו ואין אני מכירה את עצמי במראה. תמיד היתי הנערה היפה והחברותית,וזה כשלושה חודשים שאני מיסתגרת מבושה,לא מסוגלת להאמין כי זו היא אכן בבועתי על המראה! לא מראה עצמי לסביבה למרות געגועים עזים לחברים טובים! חולמת על להיות שוב יפיפיה,חולמת על לצאת ולטייל ולהרגיש את השמש על עורי! אני פשוט לא מסוגלת לעשות זאת אני מתכחשת למראני והכבוד הזה.... אני ניגנבת!!!!!! אני כבר לא מכירה את עצמי,תמיד היתי טיילנית מאוהבת בטבע! ועכשיו??? מי אני? יעלי. נ.ב- אני אפילו לא אתחיל לדבר על האכזבה העצמית בשמירה על כמויות האוכל.....יש רצון ונכונות אך רק בראש לא בפועל!

אם גובהך 170 ומשקלך 65 הרי המשקל תקין בהחלט

שלום יעלי, המצוקה ממנה את סובלת מוכרת ודורשת התערבות של איש מקצוע שיסייע לך לפרוץ את המעגל, אך את זו שחייבת לעשות את הצעד הראשוני. את מתארת דיכאון מישני להפרעת אכילה וקודם כל, במקרה שלך, הייתי ממליץ לך לפנות לרופא פסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי. למרבה המזל, חלק גדול מהתרופות האנטי-דיכאוניות מהדור החדש אף בולמות את התיאבון, לפחות בשבועות הראשונים, כך שאני מקווה שזו תהייה מוטיבציה בשבילך לפנות לטיפול. זו כמובן רק תחילת הדרך וההמשך הוא בטיפול פסיכותרפויטי במקביל לטיפול התרופתי. אנו יכולים רק להוביל את הסוס אל השוקת, אך לא יכולים להכריח אותו לשתות, וכעת זו הבחירה שלך איך את רוצה להמשיך את חייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ראשית כל כתגובה ל'משקל תקין'-אין הוא תקין לא עפ"י הטבלאות ולא עפ"י הנוחיות שלי! שנית כל בקשר לתרופות-אין אני מעונינת לקחת תרופות,אני לא בדיכאון מהחיים! החיים מדהימים,מפתיעים,מובילים והבעיות עוברות כהרף-עין.למרות שהפעם אני קצת 'תקועה',אבל אופטימית! הבעיה היא שהראש וההיגיון יודעים ומאמינים אך למעשיות אין זה משפיע,וכאן התיסכול שולט. איך ישנו רצון,מסקנה,אצבע מאשימה ואצבע המצביעה על פיתרון,ולא סתם פיתרון , פיתרון לחזור לחיות!! אז איך זה שאין אני מממשת את הברור???למה ההפוך על הפוך העצמי הזה???ההרס הזה???

יעלי, אף אחד לא יעזור לך, אם לא תעזרי לעצמך. קחי את עצמך בידיים ותחזרי להיות אותה נערה יפה וחברותית, כפי שהיית קודם להשמנה. יש קבוצות תמיכה מצוינות, בהן " תרגישי בבית " , תוכלי לחלוק את רגשותיך, אם תרצי, או רק להקשיב ולהתחזק מספורים אישיים של חברים אחרים. קבוצת תמיכה אחת היא: אכלנים אנונימיים ואחרת:גריישיט. המפגשים מתקימים בערים מרכזיות. מאחלת לך הצלחה.

נטע: יש בחיפה? זה עולה כסף? לד'ר: אני כאן לעזרה לא,אני מעונינת בעזרה,אבל למה ישר הפלת עליי כדורים?? אני מודעת להרס העצמי שלי הוא מתבטא בהמון אופנים אך עם זאת אשמח להדרכה,כיוון התחלתי,דרך...יעלי