הפרעות אכילה

יש לי חברה ויש לה הפרעות אכילה - רציתי לדעת איזה מסרים מעבירה התקשורת שקשורים בגזרה, בגוף ובמראה?

שלום לך, אינך מציינת מאיזו הפרעת אכילה סובלת חברתך: אנורקסיה נברוזה (שסימניה פחד עז מעלייה במשקל, סירוב לשמור על תזונה מאותה, איבוד משקל הגוף ועוד) או אנורקסיה בולימיה (המאופיינת ע"י התקפי זלילה בלתי נשלטים מלווים בסודיות בושה אשמה והלקאה עצמית סביבם). הסיבה הפסיכולוגית לשתי התופעות תלויות במקרה האינדיבידואלי שבו מדובר, אך שאלתך נוגעת למסרים שמעבירה התקשורת בקשר לצורת הגוף הרצויה. ממחקרים שנערכו בנושא עולה ששככיחותן של שתי הפרעות האכילה הללו עלתה במידה ניכרת בארבעים השנים האחרונות כתוצאה מעיסוק היתר התרבותי של החברה בת זמננו ב\אידיאל הרזון. את העובדה שרובן המכירע של תסמונות אלה מופיע אצל בנות אפשר להסביר בלחץ הרב יותר המופעל על נשים להיראות רזות. גם במחקרים שנערכו בקרב נשים שאינן סובלות מהפרעות אכילה נמצא שרוב הנשים העריכו את גזרתן הנוכחית כעבה מדי, שרוב הגברים האמינו שנשים אוהבות גוף נשי שמן מכפי שהן אוהבות באמת ושרוב הנשים האמינו שגברים אוהבים גוף נשי רזה יותר מכפי שהם אוהבים באמת. ובאופן כללי, הגברים היו מרוצים והנשים היו לא מרוצות מגזרתן הנוכחית עפ"י הערכתן האישית. די להסתכל בערוץ האפנה כדי להבין ש"רזה" נחשב "יפה" עד כדי כך שאפילו בגדים שנועדו לנשים מודגמים על נערות רזות במיוחד המאופרות באיפור כבד כדי ליצור באופן מלאכותי דמות של אישה רזה. אין ספק שההשפעה התרבותית תורמת מאוד להפרעות אכילה, אך עדיין יש כאלו המושפעות יותר וכאלו המושפעות פחות, כאילו המפתחות את הפרעת האכילה וכאלו שלא. את ההבדל בין שתי הקבוצות יש לחפש בהיסטוריה האישית של האדם המסווים הסובל מההפרעה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

מצד אחד - כולן רזות כי "רזהזה יפה". מצד שני - כל יום מתגלה סכנה בריאותית חדשה בעודף משקל, אשר מתפרסמת באמצעי התקשורת. כמו כן, כשיש פרסומים כמו "נמצאה גלולת הפלא להרזיה", או "אותר הגן שאחראי להשמנה" אז זה מדרבן לרזות, לפעמים בכל מחיר.