כתב היד - כתב אישיות

כתב היד - כתב אישיות הבריאות הנפשית היא היכולת להיות מודע לעצמך ולסביבתך ולבחור את ההתנהגות באופן רציונלי. אפשר לאפיין דרגות שונות של אוטונומיה, שהינן דרגות שונות של בריאות נפשית, בהקבלה לזהויות שונות של האישיות. גרפולוגיה היא כלי אבחוני של אישיות האדם, המתבססת על כתב ידו של האדם, מעין ראי של הנפש המשתקפת בכתב היד יגאל ורדי, גרפולוג ופסיכולוג כתב היד - כתב אישיות כידוע, קל יותר לתאר מחלה מאשר לאפיין מצב של בריאות. גם כשאנו מתקשים להגדיר ולכמת במדויק את המצב האופטימלי של שיווי המשקל הגופני-נפשי ובהקבלה מצב של בריאות, אנו כן מסוגלים להבחין בסטייה ממנו, כלומר במחלה. אינני מומחה ברפואה, ולכן אקפיד לבסס את טיעוני בתחום ההתמחות שלי - נפש האדם או האישיות. השאלה הנשאלת היא מה מתחם בין בריאות לחולי נפשי. בתקופת המהפכה הצרפתית היה זה הפסיכיאטר פינל שגרס, כי חולי הנפש אינם נבדלים מיתר בני האדם, למעט בדבר אחד: "הם מנוכרים לטבע האדם". ומהו טבעו של האדם, על פי תפיסתו של פינל (בתקופת המהפכה הצרפתית)? - חרותו. כלומר, חולי הנפש פגומים בחרותם. מאות שנים לאחר מכן היה זה הפסיכיאטר הצרפתי בן-זמננו, הנריאיי, שטען כי מחלות הנפש הן מחלות החרות. חרות משמע היכולת לבחור. אך יותר מכך, חרותו של האדם באה לידי ביטוי ביכולתו להיות אוטונומי (אוטו - עצמי, נומוס - חוק), כלומר לחוקק את חייו. האוטונומיה של האדם מתאפיינת ביכולת "להכניס סדר" הן באשר לזיכרונות העבר, הן לגבי תכניות העתיד, המשפיעות על האדם בהווה, והן בעיבוד המידע העכשווי-נסיבתי. האישיות הינה "אורגנון תפקודי", שאמור להרגיש, לרצות, לחשוב, לחלום, לנוע ולתפקד. כדי לתפקד, כל אורגנון זקוק לתיאום תפקודי - מה שמכונה קואורדינציה. שלל המידע בו "מופצץ" המוח האנושי - הן מזיכרונות העבר, הן מן המידע הנסיבתי שהאדם נחשף אליו ביומיום, והן בחשיבה הרפלקסיבית לעבר העתיד - מצריך תיאום. שלל המידע המגוון וההטרוגני שבא ממקורות שונים וזרים אמור להתכנס באמצעות מערכת של ויסות עצמו (רגולציה). הוויסות העצמי דואג לנפות, לשנות ולהתאים את מקורות המידע הללו, כדי שיתפקדו בהתאמה - בקואורדינציה. מחלת הנפש מתאפיינת בפגיעה ביכולתו של האדם להיות אוטונומי. פגיעה באוטונומיה גוררת פגיעה בתיאום הפנימי, כלומר בקואורדינציה הנפשית, המשבשת את חרותו של האדם. חרות משמעה מודעות עצמית ומודעות לעולם החיצוני והרצון החופשי לבחור. החרות נבנית מתוך תפקודי האישיות השונים: ויטאליות, מזג, דחפים, רגשות, רצונות ומחשבות. תיאום ביניהם מאפשר את בניית המודעות; שיבוש התיאום יפרק את צלילות הדעת וחופש הרצון. ההנחה היא שבני אדם שונים אחד מן השני בדרגות של אוטונומיה. הבריאות הנפשית היא היכולת של האדם להיות מודע לעצמו ולסביבתו ולבחור את התנהגותו על פי רצייתו. הסתגלותו של האדם מבוססת גם על צרכיו החיצוניים והפנימיים כאחד. מחד - עליו להתאים את עצמו לדרישות החוץ, ומאידך עליו לשמור על זהותו. עליו להיות גמיש וסתגלני לעולם החיצוני המשתנה, אך הוא אינו יכול לנהוג כ"זיקית", אלא תמיד מאולץ להסתגל בהתאם לגבולות שהזהות שלו מאפשרת לו. אפשר לאפיין דרגות שונות של אוטונומיה (שהינן דרגות שונות של בריאות נפשית) בהקבלה לזהויות שונות של האישיות. כל זהות מייצגת מכלול שלם של רפרטואר התנהגותי. כל זהות מייצגת "סגנון אישיותי", מה שמכונה "אשכול של תכונות" במשמעות של "טיפוס". האדם נולד עם מטען גנטי ופוטנציאל ביולוגי המתממש ביחסי גומלין עם ההשפעה הסביבתית מיום היוולדו, כאשר הוא עובר תקופות קריטיות יותר של השפעות, לעומת תקופות יציבות יותר. ההשפעות הגנטיות והסביבתיות עשויות להיות שונות בעוצמה ובתוכן. יש שאדם נחשף לתקופה קשה, ותקופה מאוחרת יותר מפנקת ותומכת. האישיות הולכת ומתגבשת עם הזמן, בהתייחס למקורות המידע הפנימיים ו/או החיצוניים, שהם בדרך-כלל הטרוגניים - כלומר, מגוונים ושונים באיכותם. אותו מאמץ של האישיות כמערכת אוטונומית להכניס סדר ותיאום (קואורדינציה) - לא תמיד מצליח ליצור אישיות הומוגנית אחת (ממקור משותף). האישיות של כל אחד מאתנו נאלצת לתפקד במסגרת סבך של קונפליקטים, כלומר במגמות שונות, עד כדי מצב של שסע פנימי בתחומי החשיבה, הרגש, הרצון והדחף. הווה אומר, כיום אנו מנסים לתאר את האדם לא כבעל זהות אחת אחידה, אלא כרב-זהותי. במסגרת הזהות המרובה, האישיות נדרשת מכוח האוטונומיה והוויסות העצמי "לנפות" מה עיקר ומה טפל; מה הכרחי ומה פחות - לפי נסיבות חיים משתנות. לכן האדם משתנה בארגון הרב-זהותי שלו למצב דיכוטומי המכונה "דמות ורקע" (עיקר וטפל). בנסיבות חיים מסוימת זהות אחת היא הדומיננטית (הדמות), וכל היתר משניות (הרקע) ולהפך. אפשר להרחיב את הגדרת הבריאות הנפשית קודם כל בגמישות. ביכולתו של האדם להשתנות בהתאם לצרכים חיצוניים או פנימיים או רצוניים. מחלת-נפש מתאפיינת בקיבעון (פיקסציה), בלי יכולתו של האדם החולה לחזור למצב הקודם כלומר לרוורסיביליות ממצב זהותי אחד לשני. הגרפולוגיה היא כלי אבחוני של אישיות האדם בהתבסס על כתב ידו. הקשר (קורלציה) בין סימני כתב היד לבין תכונות פסיכולוגיות הוא מושא המחקר של מדע הגרפולוגיה. בספרי "כתב יש כראי הנפש - גרפולוגיה ומדעי ההתנהגות" (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2000) אני מציג בפני הקורא את יסודות הגרפולוגיה, הן במניית הסימנים והן בפרשנותם האנאליטית סימן-סימן. אך בהמשך מוצגת הגישה ההוליסטית המשלימה לגישה האנאליטית, בה מוצגים הקשרים בין טיפוסי אישיות לתסמונות כתיבתיות (קבוצות סימנים). בעזרת הגרפולוגיה אפשר להציג סגנונות אישיות שונים - טיפוסי אישיות, ולאפיין את האדם בתרכובת הייחודית שלו בהיותו רב-זהותי. להלן נכיר "על קצה המזלג" את טיפוסי האישיות המייצגים מצבים שונים של אוטונומיה, כלומר מצבים של ארגון תפקודי האישיות. למדנו להכיר שהסתגלותו של האדם מותנית ביכולתו להתאים את עצמו לאילוצי החוץ (המונח המוכר משדה הביולוגיה כ"אקומודציה") ולהטמיע את החוץ על פי סכמת הזהות שלו ("אסימילציה"). הסגנון ההסתגלותי המאפיין את מגמת ההתאמה מכונה הטיפוס "מופנה-החוץ - האקסטרוורטי". מנגד ישנו הטיפוס "מופנה-הפנים - האינטרווטי", המנסה להטמיע את החוץ על פיו. כתב היד מתאפיין בשלושה מרכיבים: התנועה, הצורה והארגון. שלושת מרכיבים אלה מתאפיינים בכ-30 סימני כתב יד (לחץ, מהירות, זווית כתיבה, גודל, רוחב, מרחק בין שורות, כיוון שורות וכו'). אישיות אקסטרוורטית מתאפיינת בתנועה דומיננטית חזקה. התנועה הדומיננטית מעוותת את עיצוב הצורה ומשבשת את הארגון. לעומת זאת, האישיות האינטרוורטית מתאפיינת בארגון דומיננטי, כאשר שליטת הארגון מעכבת את התנועה וממזערת את גודל הצורה. מצב ביניים בין שני הקטבים ההסתגלותיים, המופנה-חוץ לעומת המופנה-פנים, מתאפיין בהשתלטותה של הצורה ביחס לתנועה ולארגון. ההליכה עם הצורה - צורה באנגלית מכונה Form - משמע קונפורמי. מגמה זאת מתאפיינת בסגנון אישיות כפייתי. הכפייתיות באה לידי ביטוי ברצון ללכת במדויק בהתאם לעיצוב הצורה, דבר שמעכב את התנועה ומשבש את הארגון. ככל שמתחוללת התאמה - קואורדינציה גמישה יותר בין תנועה, צורה וארגון, כלומר בין סגנונות האישיות האינטרוורטי, הכפייתי והאקסטרוורטי, אנו עולים ברמת הגמישות שלנו, דהיינו ברמת האוטונומיה. אנו פחות מקובעים ויותר גמישים להשתנות בהתאם לאילוצי החוץ או לצרכים הפנימיים. האבחון הגרפולוגי מספק תמונה מדויקת של אישיותנו, המתאפיינת בריבוי מגמות וסגנונות, כלומר בריבוי זהויות, ומקנה לנו את התרכובת הספציפית של כל אדם ואדם. ההסתגלות שלנו, הן בחיי היומיום בתחום המקצועי, ביחסי האנוש, והן בעולמנו הנפשי - מתבססת ומושפעת על בסיס אותה תרכובת רב-זהותית, הניתנת להימדד ולהתפרש על בסיס האבחון הגרפולוגי.

http://starmed.msn.co.il/Articles/Briut/83/Graphology