סרוקסט

אובחנתי כסובלת מ- panic disorder לפני כחצי שנה מאז אני לוקחת סרוקסט (20 מ"ג) התחלתי עם חצי כדור עליתי לאחד ואח"כ לשתיים כיום אני לוקחת כדור וחצי ליום (חצי בבוקר שלם בערב) שאלתי היא כיצד אדע מתי עליי להפסיק לקחת את הכדור? האם בכלל קיימת אפשרות שאוכל להפסיק לקחת את הכדור? אינני בקשר קבוע עם הפסכיאטר האם עליי להתיעץ איתו בנוגע למינון או להחליט לפי התחושה? תודה רבה, שחר

שחר שלום הסבר ישיר בנוגע לתרופה תוכלי לקבל מד"ר פלד. ברצוני לציין שעלייך להיות בקשר קבוע עם רופא ולא להחליט על דעת עצמך בנוגע למינון ואופן לקיחת התרופה. כך גם שאלת הפסקת התרופה תהיה תחת ביקורת. לקחת תרופה נגד בעית חרדה ללא מעקב זה מרשם ליצירת חרדה נוספת... לגבי האפשרות שתפסיקי לקחת את התרופה בעתיד, הדבר בהחלט אפשרי. אחת הבעיות בהפסקת התרופה היא הפחד מחזרת הסימפטומים. באופן פרדוקסלי, פחד כזה בפני עצמו יכול לעורר את הסימפטומים מחדש, גם אם הם היו אמורים להיעלם. הטיפול היעיל ביותר בהתקפי פניקה הוא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. לאחרונה תיארתי את מאפייני הטיפול ואוסיף אותם להודעה זו. היתרון בהוספת מרכיב טיפול שאינו תרופתי הוא, הן ביעילות הטיפול בטווח המיידי, והן עבור העתיד לזמן הפסקת או הורדת מינון התרופות כאשר תדעי שיש ברשותך כלים נוספים להתמודד עם הבעיה והורדת התרופות לא תעורר חרדה מחזרת הסימפטומים. התקפי פניקה/חרדה ישנן גישות שונות להבנה וטיפול בהתקפי פניקה (אשר מכונים לעיתים גם התקפי חרדה). באופן כללי ישנן שתי גישות פסיכולוגיות ואחת תרופתית. כיוון חשיבה אחד הוא שהתקפי פניקה הם סימפטום המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר והבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה. נוקטי עמדה זו סבורים שיש צורך בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח ומעמיק כדי להגיע לשורש הבעיה ורק אז התקפי החרדה יעלמו. כלומר, הפניקה נובעת מגורמים רגשיים שיש לעבדם בטיפול. גישה אחרת טוענת שאין בהכרח קשר בין הדברים: יתכן שישנה בעיה פסיכולוגית כלשהי ואולי רצוי לטפל בה, אבל היא אינה דווקא קשורה לסימפטומים של התקפי החרדה. גישה זו טוענת שניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי קצר מועד ולשפר את איכות החיים. במידה ועדיין יש בעיות פסיכולוגיות אחרות, אפשר להתמודד עימן בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח. הגישה גורסת שבלא קשר לגורמים המקוריים שגרמו להתקף, ניתן ללמד את הגוף והנפש שיטות להרגעה עצמית והגברת שליטה עצמית שיביאו לפחות חשש מההתקף וירידה בהסתברות להתרחשות ההתקף. לעיתים רצוי לצרף לגישה זו טכניקות טיפוליות של הרפיה, דמיון מודרך, היפנוזה, ביו-פידבק, ועוד, זאת כאמצעים להעצמת השפעתו של הטיפול הקוגניטיבי. גם הגישה התרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות. בנושא זה תוכלי, כאמור, לקבל ייעוץ מד"ר פלד. באופן אישי אני דוגל בשילוב שיטות הטיפול השונות. למשל, פעמים רבות נוקטים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי אך גם שם חשובה ההבנה העמוקה והדינמית של הנפש. באותו אופן, שילוב של טיפול בפסיכותרפיה עם טיפול תרופתי במקרה של התקפי פניקה יעיל יותר מכל אחת מהשיטות בנפרד. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני שמח שד"ר קפלן עוזר לי - תשובתו נכונה מדויקת ומקיפה לאחר התקף ראשון ואם חלפו הסימפטומים, נהוג להתמיד במינון של 20 מ"ג למשך 5 - 6 חודשים ולאחר מיכן לרדת בהדרגה (פעם ביומים למשך שבועיים, פעם בשלושה ימים וכו..) הירידה תהיה תחת פיקוח - ברוב המקרים לא צריכה להיות בעיה והתסמונת לא חוזרת. לכל מהלך אחר של התגובה לטיפול חייבים ליווי פסיכיאטרי כדי להחליט מפעם לפעם מה עושים (עליה ירידה במינון החלפת טיפול וכו...) בהצלחה