מהו דיכאון קל ומהו דיכאון עמוק ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכולם ולמטפלים בשבועות האחרונים עלה בפורום המונח "דיכאון קל" המונח הזה הוא מונח מאוד מבלבל משום שניתן להסיק שאם מתרפא מאובחן כלוקה ב"דיכאון קל" אז איכות החיים שלו נפגעת בצורה קלה והוא יכול להמשיך לתפקד. גם אצלי וגם אצל משתתפת אחרת היה/קיים אבחון של "דיכאון קל" אני חשתי בהתפרצות המחלה ב "גהינום עלי אדמות" ובשהיה ב "כור המצרף". המשתתפת שסיפרה שאיבחנו אצלה "דיכאון קל" מדווחת על ייסורים קשים אולם היא דוחה את ההמלצה להשתמש בתרופות בגלל שלדעתי היא מפרשת את האבחון של "דיכאון קל" כאירוע שמספיק לטפל בו בפסיכותרפיה. מניסיוני פסיכותרפיה לא יכולה להצליח לבדה במקרים שהמתרפא חש ייסורים אני יודע משמועות ומשברי אינפורמציה שדיכאון עמוק הוא תופעה שמלווה גם בתדמינים פסיכוטיים. אני שמעתי שבדיכאון עמוק מטפלים בתרופות חוסמות MAO או בחשמל אני שמעתי שבדיכאון עמוק עלול להיות מצב של סכנה לחולה אני משער שבדיכאון קל אפשר לקום בבוקר ולישון בלילה עם איכות חיים ירודה במיוחד אבל לחולה לא נשקפת סכנה אלא רק סבל איום אני מבקש מהצוות המקצועי ומבעלי ניסיון להאיר את עינינו בנושא הטרמינולוגיה תודה שאול
שאול ערב טוב, אני חושבת "שדיכאון קשה" או "דיכאון עמוק " המצב הנפשי לא רק מאופיין בעצב, חוסר תקווה, פסימיות, יאוש ואיבוד עניין אלא ההבדל העקרי הוא שאדם שסובל מדכאון עמוק אינו יכול לתפקד בעצמו הוא חייב להיות מאושפז במחלקה סגורה מהסיבה שהוא יכול להיות מסוכן לעצמו וגם לסביבתו , לכן במקרים קשים מטפלים עם נזעי חשמל. מקווה שקצת עזרתי, שלך ליאת
שאול שלום אין ספק שאדם הנמצא במצב מצוקה מרגיש היטב שאיכות חייו נפגעה. המונחים דיכאון קל או דיכאון עמוק אינם בהכרח הגדרות פורמליות. דיכאון "עמוק" מתייחס למה שמכונה בספרות דיכאון מג'ורי והוא עלול להביא לחוסר תפקוד מוחלט. עם זאת, זה לא בהכרח המצב תמיד ולעיתים יש אנשים שמצויים בדיכאון עמוק מאוד ובכל זאת מתפקדים ביום יום. דיכאון לכשעצמו אינו מלווה בתופעות פסיכוטיות אם כי יש כמובן גם מצבים כאלה. הטיפול מותאם למטופל ואינו בהכרח הטיפולים שציינת. למעשה שאול, אני לא בטוח שמשנה ההגדרה המדוייקת. חוויתך האישית היא זו המשמעותית, וכן הטיפול האישי המתאים לך. מובן שיש עוצמות שונות של דיכאון וישנם בוודאי אנשים בדיכאון חריף מזה שאתה חווה, וישנם שפחות. אפשר אולי להסתפק בעובדה שזו נקודת משבר ברצף החיים, ושניתן וצריך להתמודד איתה בטיפול, בין אם בשיחות ובין אם (ועם) תרופות. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
