השמנה - פחד מדחיה

שלום, אני בת 40, גרושה ללא ילדים, סובלת מאכילה כפיתית. החורף הזה שמנתי. מידי פעם הייתי נפגשת עם גברים בבליינד-דייט. בזמן האחרון אני חוששת להפגש עם גברים מפחד של דחיה. כולם שואלים אותי בטלפון איך אני נראית ואז אני נלחצת ופוחדת לפגוש אותם. בטלפון הם אומרים לי שאני נשמעת מאוד נחמדה, כמעט חתונה...... בעבר גם קרו לי מקרים כאלה. שוחחתי איתם בלי שיראו אותי וכשנפגשנו לא היה לזה המשך. אל תציעו לי לעשות דיאטה, כי את זה אני יודעת ומתמודדת. מה עלי לעשות כדי שלא אחשוש מדחיה?

שרון, יש לי חברה טובה... מאז שאני מכירה אותה היא שמנה... ועם זה היא התחתנה והיום יש לה ילד בן שנה וחצי... יש אנשים, שלא נותנים למראה החיצוני להטעות אותם... גברים שנפגשת איתם רק פעם אחת, ואחרי זה "נעלמו", לא מספיק רציניים כנראה... אותה חברה שלי מלאה בבטחון עצמי, היא מדברת חופשי על איך שהיא נראית - גם זה משחק תפקיד חשוב. ברגע שאחרים מרגישים את חוסר הבטחון שלך - זה מפריע להם. כתבת שאת יודעת ומתמודדת... איך? את בטיפול? נפגשת עם קבוצת תמיכה? HERA.

שרון שלום אם נושא ההרזיה יורד מהפרק הרי שנותר להתמודד עם הדימוי העצמי שנפגע בעקבות עודף המשקל, שהרי בלעדי פגיעה זו לא היתה לך בעיה להצהיר בכל שיחת טלפון שכזו על כך שאת מלאה או שמנה, וסביר להניח שגברים שהדבר אינו מפריע או אף מושך אותם יהיו מוקד החיפוש לזוגיות. השינוי הזה יכול להיעשות א) בהחלטה שלך שזו את וזה מה שאת מציגה ב)לעשות ניסוי וטעייה, כלומר, לנסות להצהיר כזו הצהרה בטלפון ולראות האם יש שינוי לעומת שיטות אחרות מהעבר ג) במידה הצורך ניתן להיעזר באיש מקצוע כדי שההצהרה לא תהיה כלפי חוץ בלבד אלא שתוכלי גם לחיות איתה בשלום. בברכה ד"ר אורן קפלן

שלום שרון, אני חושב שהתשובה טמונה בכותרת שנתת להודעתך, בה את מגדירה בעצמך את ההשמנה כפחד מדחייה. ייתכן שעל ידי ההשמנה את דוחה באופן לא-מודע גברים, או במילים אחרות, ההשמנה ממלאת תפקיד מסוים והוא לדחות מעלייך גברים. ככל שניסיונות הדיאטה הלא-מוצלחים קשים והתסכול מההשמנה רב, הוא בכל זאת קל יותר מהתמודדות עם כל אותם היבטים בדימוי העצמי שלך שבגללם ייתכן שאת מרגישה, עמוק בפנים, שאינך ראויה לגבר. תמיד הרבה יותר קל להתמודד עם בעיה אחת, גם אם לא בהצלחה, ולתלות את כל האשם בה, כמו במקרה של השמנה. יתר על כן, את אמנם לא מצליחה לרדת במשקל, אך זה לכאורה לפחות תלוי בך. את שולטת במצב, והאשליה היא שאם רק תרזי, תשיגי את מבוקשך. לכן את צודקת בהחלט שאין מה להציע לך דיאטה. נקודה נוספת היא הכרויות בעזרת פגישות עיוורות. זהו מרשם בדוק לכישלון. את בוודאי יודעת מניסיונך יותר טוב ממה שאני יודע מסטטיסטיקות בנושא שההצלחה, לא רק שלך, בפגישות אלו היא אפסית. (עפ"י סטטיסטיקות מסויימות עומדת על אחוז אחד). מדובר באותו מעגל של אנשים עם בעיות ביצירת קשר שסובבים שוב ושוב באותו מעגל, מפרסמים שוב ושוב את אותן מודעות, וזו כמובן נקודת פתיחה גרועה מאוד המוסיפה לתסכולייך. עדיף להיות יותר פתוחים וקשובים לגברים פנויים בסביבתך הטבעית, כמו למשל עבודה, אוניברסיטה (אם מיצית זאת, הצטרפי לחוגים או לפעילויות שבאמת מעניינות אותך, לא כדי למצוא גבר, אלא לשם הפעילות עצמה ואולי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה). ההתייחסות אל חיפוש בן זוג כאל פרוייקט מתוכנן היא דבר כמעט הרסני, הייתי אומר. כאן המאמץ דווקא מרחיק, משדר נואשות, בניגוד לתחומי חיים אחרים כמו עבודה או לימודים שבהם קיים יחס ישר בין השקעה ותוצאות, במסע אחר קשר זוגי הקשר מורכב יותר. בהחלט מומלץ במקרים של פגיעה בדימוי העצמי, המחבלת באפשרויות לקשר, להיעזר בפסיכותרפיה (טיפול ע"י שיחות) אינדיבידואלית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין